סינגלים חדשים

מסוג השירים עליהם ייאמר: יופיים אינו ידוע, עד שהגיעו לאוזננו. קולה של טליה דנציג משדר רחשי ליבו של יוגב גלוסמן, מהיוצרים והמוסיקאים היותר ייחודיים במוסיקה הישראלית. כשקשה למצוא מילים או כשהלב כואב מכדי לדבר, השירים לעיתים מצליחים לבטא את מה

שי המבר מנסה לשמש פה לבנות הזוג, נשותיהם של חיילי מילואים, שעוברות חוויה נפשית קשה ומורכבת בפני עצמה, גם אם אינן נמצאות פיזית בשדה הקרב. היציאה הפתאומית של בן הזוג לשירות מילואים, לפעמים ללא ידיעה מתי יחזור ובאיזה מצב, מלווה

תפרו ליובל גולד שיר לפי מידות. הפנים לקיץ. קל-קליל-קליט.  הו, דארלינג, שר לה האוהב. "מכין לך סיר של חמין, אני אדליק את החימום , שנישאר בלי בגדים" לא בטוח שיובל גולד צחק כמוני. חמין, חימום, סקס. הולך טוב? הולך, כי

פרידן (יואב פרידזון) כתב, הלחין, ניגן והפיק שיר מחאה מהסוג שנדיר למצוא מאז השבעה באוקטובר 2023. האסון הלאומי הותיר צלקת קשה מאוד בנפש של ישראל ושל כל מי שחי כאן – באובדן חיי אדם, בשבר הביטחוני, בתחושת הפחד והאובדן של

המפגש בין המוסיקה של יוני רכטר, שירי אברהם חלפי והבריטון העמוק של אריק איינשטיין יצר עולם שירי-מוסיקלי מיוחד. המוסיקה של רכטר לשירים של חלפי היא כמו היחס בין מחזה כתוב להצגה מבוימת. נוצר עולם חדש שמעניק לתכנים (זמן, מוות, גורל,

הסיטואציה של בן שמתמודד עם נתק מאביו  מלווה בשכבות עמוקות של רגשות לא פתורים  וקונפליקט פנימי. בניגוד לאבל “טבעי”, שבו יש סיום של קשר משמעותי אך עם סגירה רגשית מסוימת, כאן, אחרי מות האב,  נותרת תחושת חוסר סיום – דברים

קצב אמצע מעלה הגעגועים לאהובה על נתיב מרכזי. ההרכב של גיל ויין מוביל אותם בשירתו היפה מתן עגמי. המהות של געגועים אחרי אהבה אובססיבית היא דבר מורכב, סוער, כמעט פרדוקסלי — הם אינם געגועים רק לאהובה, אלא גם להתמכרות עצמה.

יש לבר צברי סיפור על אחת ששיגעה אותו: לקחה לו את הלב, הלך איתה בעיר חזה מתוח, ראש אדרנלין, עשתה אותו "שחקן ראשי" א-מה מה – לא ממש התנהגה לפי התסריט שלו. היה לה "טוב מדי", והיא לא שיחקה אותה

פאר טסי  מחפש תשובות על שאלות הרות גורל אצל פרפר,.- מהו "סוד הקסם" ואופק עתידו ("לאן תיקח אותי הרוח")   למה פרפר? בגלל שחייו של הפרפר קצרים, הוא מופיע בשירים כסמל ליופי זמני, לאהבה חולפת או לרגעים שבריריים, גם לחופש, שחרור

מוסיקה ממשיכה לצאת אצלנו בקצב מטורף. יש יוצרים שחיים בעולם מקביל, שבו הכל סבבה. אין מלחמה, חללים, חטופים, הוויה מטרללת. גיא מזיג מתייחס לסוגיה: " ״אחרי השבעה באוקטובר החלטתי על שינוי כיוון בתוכן של האלבום השלישי שלי,  בעקבות המלחמה ופגישות

"כמה שמענו, אותה קלישאה/ מה כבר נשאר, רק הכוס מלאה" ספיר סבן דוהרת על שיר מלא קלישאות שאומר: יאללה, נשבר מהבלאגן, הטוב נמצא ממש כאן, מעבר לפינה, בואו נתפוס אותו, נעשה מסיבות, שמח על צ'ייסר ערק, והעיקר שהכוס תהיה מלאה.

על הנייר – לא שיר להלחנה. תובנות החיים שטוקי שטרן שרבט נשמעות לגמרי קטע פרוזאי, מעין ספוקן וורד, אלא שהוא בכל זאת  הצליח לעטר אותן במוסיקה יפה. שטרן שר על סבל ותסכול בתחושת דריכה במקום, סחרור פנימי, ואובדן זהות בתוך

דניאל נשמה עושה שימוש במטפורה של "לעוף ולראות הכול מלמעלה" כדי להשתחרר  מהמבט הצר של היומיום ולראות את התמונה הרחבה כמו ציפור בשמיים. זה מאפשר להבין מצבים באופן שלם, פחות רגשי ויותר מאוזן – לראות את "היער" ולא רק את

שיר שמושר בסצנה של סרט או מופיע בטריילר יוצר תגובה רגשית מיידית. הוא "צובע" לא רק אותה אלא לעיתים את כולו הסרט בצבעים מוזיקליים שגורמים לצופה לזכור את התחושות – לעיתים אפילו יותר מהתמונה עצמה. מפיקי הקומדיה "צ'קאאוט" בחרו ב"בלדה

להשתחרר מפחדים ומאשמה עצמית ולהתחיל ללכת למקומות בטוחים – נפשית ופיזית- אפשר להתייחס לכך בתהליך שהוא סוג של פסיכואנליזה אישית. זהו תהליך רגשי ומחשבתי שדורש התבוננות פנימית עמוקה, גילוי מקור התחושות הללו, והבנה כיצד לשחרר אותן או להפחית מהשפעתן. זהו

מוסיקה יוונית זה קודם כל סטליוס קזנג'ידיס. מוסיקה יוונית תוצרת ישראל זה קודם כל שלומי סרנגה. כשסרנגה מבקש להתחבר להרדקור של המוסיקה היוונית, הוא ממריא ליוון להקליט את "איפרכו" ("אני קיים"), אולי הגדול בלהיטים שהגיעו משם, המזוהה עם קזנג'ידיס והמוכר

דין פרינס גבאי שר התקרבנות של גבר מול גברת. הרסה אותו. אין לו כוח לכולם. פורק דברים "על הפסנתר" במקום לומר לה אותם "בפנים". לא נותנת לו לנשום, מחפש סימן שמשהו בפנים אצלה בכ"ז מתחבר אליו. הלוואי והשדים שמתרוצצים בתוכה

החיים זה לא דבר פשוט, מבשר רן דנקר, והולך הצגת פופ אקסטרווגנטית, שהקליפ המושקע בה חלק בלתי נפרד ממנה בו בתסריט, בימוי והפקה הם כשלעצמם הצגה יומרנית  במיקום, בכוריאוגרפיה, בהתרחשות. מה רוצה להגיד בשיר הדאנס הזה? המאבק הפנימי מול הציפיות

תפרו לזהבה בן סיפור שמתאים לזמרת מתחילה, לא אחת כמוה, בת 56, קריירה שמתקרבת ל-40 שנה.  מה הסיפור? מפיק-אמרגן מבטיח לה קריירה של הרים וגבעות, הפקת להיט, משקיע, הצלחה מעבר לים, דואט משדרג – העיקר שתחתום על החוזה. מה התמימה

אהבה כסיפור מסתורין שעולה מן האוב. מהשירים החזקים באלבומו החדש של ערן צור "סימנים מקדימים". צור שר סיטואציית זיכרון חלומית בקצב ובמנגינה המעלים את השיר על נתיב מרכזי בעיבוד של אווירה אפלולית משכרת חושים בנגינת החצוצרה של אבישי כהן ובהפקה

אליעד מצטרף לאגודת מזמרי שירי ההתקרבנות הגבריים מול הנשים האכזריות. המגמה בולטת בעיקר  במוזיקה המזרחית הישראלית. הגבר מוצג כקורבן של אהבה, כמי שנפל שדוד אחר אישה יפה, נחשקת, אבל קרה, בוגדנית או בלתי מושגת. זה הצד ההפוך של המטבע: במקום

עכשיו מהפך בחיים, שרה גלי עטרי. עכשיו הזמן לשמור על עצמה מנפילה. עכשיו הזמן לעשות שלום בינה לבין עצמה. מה קרה? מה יום מיומיים? מה נשתנה היום הזה משאר הימים? פתרונים לכותבי השיר. הרעיון כשלעצמו – לעשות שלום בינך ובין

שיר של אבל מאוחר, של געגוע חרטה ותסכול. זה השיר שמסיים את האלבום "היסטוריה של תאונות" של אביב גפן. שיר על היחסים בינו וביו אביו, חשבון נפש  של אביב מול אבא יהונתן מנקודת מבטו נכון לעכשיו, בגיל 51. תוגת הצער

שירי געגועים לחברים ויקירים שנפטרו בטרם עת הם ביטוי פיוטי וכואב של אובדן, אהבה, זיכרון וקושי בהשלמה עם מוות. יובל אבידן מבכה את עלמה. בבסיס שיר הגעגועים עומדת חוויית האובדן – התחושה הפתאומית של רִיק, של שבר, שנובעת מהיעדרות האדם

זוהי התשובה של חמוטל בר יוסף ואודי אהרוני ל"כי האדם הוא עץ השדה" של נתן זך. זך השתמש בדימוי העץ לתיאור הקיום האנושי, שבריריות החיים תוך הדגשת הדמיון בין האדם לעץ. הוא הציע תשובה מורכבת: האדם דומה לעץ — הוא