שירים ישראלים

דילן דרור מתכתב עם פופ ישראלי ישיר בשילוב של שפה יומיומית, נגיעות סלנג, דימויים פשוטים והפקה מוזיקלית קליטה. השיר מתאר קשר מורכב אך סוחף. מצד אחד –  אהבה שמביאה הרבה אור ("את מביאה תאור") אך גם כאב ובלבול ("משחקת לי

אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.

המגמה הזו משכפלת את עצמה בז'אנר הים תיכוני: הרבה שירים  עוסקים באהבה נכזבת, בגידה, געגועים, כאב רגשי ובדידות. הזמר (בדרך כלל גבר) מציג את עצמו כקורבן של מערכת יחסים שנגמרה, לעיתים באופן דרמטי מאוד. זוהי התמסרות רגשית גולמית שמגיעה לפעמים

מפגש מפתיע? מה לו ולו? המוסיקה מדלגת על השאלה. מקשיבים ומקבלים תשובה אפילו קלישאתית כמו – טובים השניים, כשהלבבות מדברים. אהרן רזאל ובן ארצי שרים בדואט מהלך של מסע פנימי וחיצוני כאחד, שמתאר תהליך של גדילה, עזיבה, פרידה והתמודדות עם

כיסוי ל-Not Going Anywhere של קרן אן הוא אתגר. גרסת המקור נשמעה תמיד כחלקים של שיר שאי אפשר להפריד ביניהם. דניאל רובין אינה מביאה פרשנות אחרת, רוח השיר המקורי  נושבת בגבה בגרסתה העברית, ובכל זאת יופיו של השיר והביצוע הסולידי

שיר האימהות והאבות הדואגים-דואגות מתגעגעים-מתגעגעות של כל הזמנים. "כמה טוב שבאת הביתה" נכתב לשלום חנוך עם חזרתו על ידי יענקל'ה רוטבליט לאחר שהות ממושכת בלונדון, והוקלט לאלבומו של אריק איינשטיין "יסמין" (1972). הוא נשאר אקטואלי ורלוונטי לכל עת במדינה שמרבית בניה הם

בסופו של דבר הכל נשאר במשפחה, נוברים בארכיון המוזיקלי וחוזרים אחורה. אביתר בנאי הקליט בהקלטה סימולטנית דואט של שיר שאחיו מאיר ז"ל כתב למילים של יוסי בנאי ז"ל, שגם לו יש גרסה לשיר. מאיר היה בן 21 כששר את "אבל

שירי האהבה הגדולים. חמישים, שישים, שבעים, שמונים, תשעים. כמאה "שירי אהבה" בחמישה דיסקים. אוספים הם בד"כ מחזור של אוספים קודמים בווריאציה כזו או אחרת. צריכים תירוץ – ויש אוסף. שירי אהבה אינם סוגה מוזיקלית.האוספים שיוצאים תחת "שירי אהבה" הם אקראיים,

מאז "החלונות הגבוהים" – "התשמע קולי" (הנקרא גם "זמר נוגה") הוקלט אינספור פעמים. שרית חדד הקליטה אותו ב-2019 במחווה לרונה רמון ז"ל, לקראת מתן פרס ישראל למפעל חיים. רחל כתבה שירים אישיים נוגים, בהםן הביעה המאבק בבדידותה, הניסיון למצוא אהבה, למעשה למצוא אהבה אבודה.

ילדת הברזל של סי היימן  הופכת בלדת בלוז רוק בשירת נשמה דרמטית לשירה אישית, חזקה ומלאת רגש, המשלבת עוצמה נשית עם פגיעות, ומציירת מסע של התבגרות, חיפוש זהות, והתמודדות עם כאב – דרך המילים של אם לבת. "אמא אומרת תהיי

ספי אפרתי נוסך את התקווה בטוב בהרמוניה המופלאה שהשיר הזה קורץ בה. השיר נושא  תמה קיומית־רוחנית, שמטלטלת בין כאב לתקווה, בין בלבול לאמונה.זהו טקסט שמדבר על התמודדות עם טראומה או כאב פנימי – אך לא נשאר שם. הוא שואף מעלה,

קול נמוך, טון מלנכולי דוהר על מילים, מנגינה וקצב שמשדרים דיבור עצמי של מצוקה נפשית של יוצר. אתה רוצה להיות זמר-יוצר מצליח, ואתה מתיימר לומר כן – זה בדיוק הדבר הזה, כשהמצוקה הופכת שיר – "איך שזה מצחיק  כמה אני

ההרגשה היא שרוני דלומי ממשיכה את "רוקדים עם כוכבים", והשיר הזה מחזיר אותה לשם לריקוד חבל"ז. אנחנו נעזוב את הרחבה ונישאר בשיר, בלהט הרומבה פלמנקו. השיר מציג מערכת יחסים סוערת, מלאת אהבה, תסכול וחוסר יציבות. זהו שיר פופ שמצליב בין

מסלסלת-בולעת-לוחשת מצוקת פרידה מאהבה. השירה והמוסיקה של מיה סולימן מתכתבת עם סגנון שמזכיר זמרות עכשוויות כמו יסמין מועלם, ששרות מדברות על מנגינה וקצב אפרוריים, כדי לשדר משהו פנימי מאוד. הן לא צריכות להיות ירדנה ארזי  ומירי מסיקה בקול ובמניירות. הן

יופיו הלא ידוע של השיר הזה. זהו אחד מהשירים באלבום החדש של רותם פנקס – "דברים שגורמים לי לבכות". "לא חלום זה לא" אומר השיר, והמוסיקה נשמעת חלומית בשירתם של רותם ואדם בן אמיתי, שעשה את העיבודים. רותם כתבה על

הנה תזכורת לאחד הפרויקטים המשובחים ואחת מאבני הדרך של הרוק הישראלי האלטרנטיבי והפיוטי. – "בציר טוב" של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, שיר שיצרו עוד בתקופת העשייה של התקליט ההוא, שמאז יציאתו (1982) עברו 33 שנה. האלבום כלל לחנים מקוריים לשיריה

השיר "את כבר לא איתי" הוא שיר פרידה עדין, כואב ומכונס, שמתאר באופן רגיש ואינטימי את האַבל על אובדן של קשר משמעותי. זהו טקסט שמציף תחושת ריקנות ובדידות שנשארת לאחר שהאהבה עזבה – לא רק האדם, אלא גם הרוח, החום,

עומר אדם הוא אייקון תרבות בישראל, ולמעשה סמל של דור חדש במוזיקה הישראלית. המוסיקה שלו משקפת את הטעם של קהל רחב. יש לו יותר מיד בעיצוב הפופ הישראלי העכשווי. הצלחתו נובעת משילוב של כריזמה, חושים מוזיקליים חדים, חיבור לקהלים מגוונים,

"Baraye" הוא יותר משיר מחאה – זהו מבע חי של חלומות שבורים, תקווה גנובה, ואומץ אזרחי. במקום טקסט מאורגן, מתקבל זרם תודעה שאינו מתיימר להיות שלם – אלא להדהד. כמו מכתב פתוח של עם שלם, חתום בשם פרטי: שרווין. השיר "Baraye"

המגמה של כתיבת והלחנת שירים בעקבות מלחמת 7 באוקטובר (2023) נובעת מצורך עמוק – גם אנושי וגם אמנותי – להתמודד עם טראומה לאומית כבדה, כאב אישי, ואובדן חסר תקדים. זוהי תגובה טבעית של חברה חיה ומרגישה, שנפגעה בלב ליבה ומבקשת

במאסטר קלאס של צדי צרפתי אין סיכוי שתצליח לחדש משהו על רקע השפע הקיים. אביחי הולנדר מכניס את המאזין לסדנה. האתגר? האם יצליח להראות מקוריות? צרפתי נמצא ממש כאן על הקלטה, מלחש משהו בין ההיפ להופ. המבקר שבי מצטרף לסדנה

היא באמת האחת, היחידה והמיוחדת בזמר המקומי. חוה אלברשטיין מהדמויות המרכזיות והמשפיעות בתרבות הישראלית, עם קריירה עשירה של יותר מ-60 שנה. ייחודה טמון בכישרונה הרב-תחומי, בקולה וביכולתה לשלב בין מסורת למודרניות, בין עבר להווה, ובין אישי לחברתי. בקול האלט החם

לא בטוח שההמון הקשיב לסלסול התפילה של עדן חסון בתחילת השיר. כשעופר ניסים נמצא על הבמה – לא מתפללים. הדי ג'יי מפעיל את מכשיריו כדי להסעיר את ההמון. מסר? למי שלא קלט: השיר עוסק בפצע, חיפוש עצמי, וריפוי דרך אהבה

מארינה מקסימיליאן שרה בשמן של נשים רבות מסר דחוף וחיוני על החזרת כוח, ובחירת חופש על פני פחד. השיר מעין חבל הצלה, עבור אלו שעדיין מושתקות ע"י בני זוגן. "אם את כלום בלעדיו זה סימן שכדאי להמשיך בלי".  השיר מתייחס

כמה יפים הנעורים. כמה פרועים הנעורים. כמה עפים הנעורים – כמו פרפרים. תנו הנושא לשחר טבוך ולכל המשתתפים איתו לסיעור נעורים מגניב על פרפרים. קלילות הפופ בעברית זורמת באפיק הזה של הקלות הרעננה והנסבלת. לא הכי הבנתי גם בשמיעה שניה