לקראת קבלת פרס ישראל, דיבר אביהו מדינה על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא המוסיקה
זה שלום חנוך שאחרי סערות הרוק. בלי הזיעה שניגרת בפארקים. הוא פותח בנימה מפויסת "אי שם קיימת אפשרות שלא הכל אבוד", בשיר "מביאה הכל". הוא שר ברוך חם. האלבום הזה מקביל למופע "מישהו הפסיק את הזרם". אני לא חושב ששלום
יום השואה מחזיר לשיר הזה. "לכול איש יש שם" עפ"י נסיבות חייו, שכניו, נופיו, חטאיו, כמיהותיו, אהבתו, תקופות השנה. השיר מתייחס לריבוי המשמעויות של המילה שֵם. "לכל איש יש שם". שורה חוזרת זו, מעלה את שאלת המשמעויות הגלומות בשמו של אדם,
שמעתי שיחה של בני הדור השני באחד הערוצים. יש הרבה מאוד שרוטים. שלמה ארצי שוחח בזמנו עם עם יאיר לפיד על רעידת האדמה הנפשית, שהם ממשיכים לחוות כבנים לניצולי שואה. "בגרמניה לפני המלחמה", מתוך "חום יולי אוגוסט". הוא, לטעמי, מהשירים
לא כל אחד חולם על הטוב בתוך האפור היומיומי. מתרגלים לרע מתמשך עם הפוגות, מחפשים דרכי מילוט. זיהוי צורך הוא תשתית לביקוש' והיום יותר מאי פעם. שלמה ארצי זיהה צורך. חולק מאוויים אסקפיסטיים עם אנשים באשר הם בלשון "תתארו לכם"
בכאוס העכשווי, החזרה לשיר הזה נשמעת בין תמימות לאוטופיה. אבל כשאני מקשיב ללאה שבת, נכנסת עוד מילה – תקווה. אלה לא רק המילים . אלו הן הפשטות, האמת הטהורה והעוצמה הפנימית. אצל לאה זה בא נטו מהבטן. איך היא שרה
"כל המילים שנעלמו/ תמצאי אותם בחלומות של אחרים"… לפעמים יוצאת פראזה פשוטה שאומרת הכל. עידן רייכל שמגיע אחרי "מעמקים" כתב שיר מהסוג שאומר כמעט הכל "על החיים" – "כולם בורחים, כולם חוזרים, רודפים אחרי השמש, שבויים במעגלים", ו"יוצא שאת תמיד שותקת/ אבל בפנים
המפגש האחרון שלי עם אהוד מנור היה באפריל 2002. מנור אירח את אריאל זילבר במסגרת סדרת מפגשים עם מלחינים ומבצעים במרכז ענב לתרבות, על גג גן העיר ת"א. זילבר מולו ססגוני, לא צפוי, תמים, משובב. הוא לא הכי מבין איך
שירי האהבה הגדולים. חמישים, שישים, שבעים, שמונים, תשעים. כמאה "שירי אהבה" בחמישה דיסקים. אוספים הם בד"כ מחזור של אוספים קודמים בוריאציה כזו או אחרת. צריכים תירוץ – ויש אוסף. שירי אהבה אינם סוגה מוזיקלית.האוספים שיוצאים תחת "שירי אהבה" הם אקראיים.
"כשההנהגה הגברית המאופיינת בכוח, שתלטנות, אגו ותפיסת מלחמה תפנה את מקומה לצד הנשי המכיל, הניהולי, השכלי והאמיץ, המקום בו אנו חיים יראה אחרת וכולנו נרוויח מזה", זה הטקסט שצורף לשיר של שלום חנוך, פרשנות של הכותב לשירו, ואין הרבה מה
שיר לנפרדים ולמתגרשים. מתחיל קול מדוכדך, אווירה נוגה, מנגינה מינורית. אסף אמדורסקי מתאר פרידה במילים חדות "הגיע הזמן לחתוך רקמות", "זמן התחיל מבראשית" "להצמיח שורשים ולהפסיק לרוץ במעגל בלי לדעת מה". הפקה מאוזנת, פונקציונאלית. כדי שהקרקע תוכשר לאסף לשיר את
רצה יהונתן גפן לומר: דון קישוט עזוב אותך מלהיות גבר-גיבור, להילחם בתמימות נגד כל הרוע בעולם, למען הצדק. תרגיע. כי במילא לא תצליח להציל את העולם. אחרי הכל, גם העולם השתנה לנו. זה לא אותו עולם שהיה בזמנך. האבירים כבר
מה הבדל בין אהבה להתאהבות? ההבנה מהי אהבה אמיתית קיימת בשיר מנקודת תחושתה של הדוברת. התאהבות היא תחילת אהבה, הידלקות ראשונית, שיש לה לעיתים זמן תפוגה. אדם בחייו יכול לעבור התאהבויות קצרות רבות, אבל אהבה – היא הוויה שנמשכת. זה
השיר "אין לי ארץ אחרת", שכתב אהוד מנור והלחינה קורין אלאל, הפך קלאסיקה ישראלית, שגם אומצה כהמנון על ידי הצדדים השונים במפה הפוליטית. גלי עטרי ביצעה את השיר במקור בשנת 1986. אהוד מנור, התייחס בשיר לאחיו יהודה, חלל צה"ל. משפט
חיינו כאן בגרסת ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) נכון למרץ 2025. הראפ טוב גם לעת הזו. למעשה – חיוני. בתוך הבלגן הגדול, גם המילים אינן עושות סדר לשיר ממוקד. ג'ימבו משקף מציאות,נותן לזרם המחשבה לשטוף, לומר דברים להגיד או לשאול: "תגידי
אריק סיני מציין שיא בקריירה – הופעה ראשונה בהיכל התרבות בת"א. . זה התחיל כשאריק סיני הימר על הופעה ב"הכוכב הבא", ובגיל 74 זכה לעדנה שלא ידע בכל הקריירה שלו. ההופעה בהכוכב הבא חשפה איכויות שירה של א מספר סיפורים נפלא, בהיר,
מה בין מחיאות כפיים לגיבור במדים לכוכב על הבמה? גם על במה המשדרת כביכול בידור, עדין חשים "בין המילים" בכאב של החייל במדים, שזכה למחיאות כפיים על היותו הגיבור המגן על העם שבתוכו הוא יושב. ניסיתי לשחות בזרמי תחושותיו של
הקול הגבוה של עילי אבידני אומר מצוקה. הוא שר אותה בעגמומיות מתכוונת, בטון משווע. הטקסט לא מבהיר מה עבר עליו, שהוא זקוק לסימן של הצלה ממישהו שהוא בוטח בו. אבידני לא מצביע על מקור המצוקה הקונקרטי ומיהו הגורם שאמור להושיעו.
שבורי לב קרא עוד אמן על הילדים קרא עוד עטלף עיוור קרא עוד אלוף העולם קרא עוד אם תרצי קרא עוד ויקיפדיה קרא עוד מה אתה רוצה ממני קרא עוד אמא אם הייתי קרא עוד חולם כמו יוסף קרא עוד
מה מבקש אמיר בן גל מבת זוגו באמצעות הזמר בן יחזקאל? האהבה אליה קיימת בגדול, ועדיין משהו בה לא פתור בעיניו: "לפעמים אני לא יודע/ מה את רוצה/ כל יום את טיפה אחרת/ אף פעם לא אומרת מה את באמת
מה הוביל את ריטה לחדש את "תפתח חלון" , שיר שיצא לפני 26 שנה? . קבלו את ריטה גרסת דאנס קלאב 2025, המטרה :מופע Let's Dance חדש. .ריטה מתעדכנת ברוח הזמן, מגבירה את הסערה הנושבת במפרשי השיר הזה בעיבוד אלקטרוני התואם
הזמר, האב והאקורדיון והרוח שנושבת ביניהם. אנחנו בהופעה של רן דנקר בקיסריה לפני ראש השנה. אורח: אבא אלי דנקר. השירה והנגינה – יותר מאשר הכל נשאר במשפחה. השיר המקורי יצא לפני 17 שנה באלבום – ‘שווים’ של עילי בוטנר ורן
סמוך למותו של בני אמדורסקי ממחלת הסרטן, נערכה לכבודו מסיבה טלוויזיונית. נעמי שמר כתבה לו במיוחד לערב הזה – "אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות". בחודש נובמבר 1993 שר בני את השיר הזה במסיבת הפרידה ממנו, חודשיים לפני מותו. המנגינה, הטון המשיכו מאז
רונה קינן בהקדמה לגרסת הכיסוי שלה לשיר "סוף העונה", להיטה הגדול של גלי עטרי, שהוקלט ל"עבודה עברית" הדיסק השלישיכותבת: "יש משהו מהנה מאוד בעבודה על גרסת כיסוי. אני נוגעת בשירים שהייתי רוצה לכתוב, ומפצה את עצמי על כך, שלא אני
בו ארצי מחבר את הגעגועים לעבר לטראומת סוף האהבה. מנגינה מינורית וטון שירה נוגה השזורים בקולות סלסול כמו אתיופיים (טכניקה שעידן רייכל השתמש בה) משדרים נאמנה את הנרטיב. הנטייה להתגעגע לעבר, במיוחד לרגעים של תמימות וביטחון מעידה על אדם המתמודד
השעות הריקות עליהן שר פאר טסי מתמלאות ברגש העמוק של מיכל גרינגליק על מות אחיה, סרן שאולי גרינגליק, קצין בגדוד 931, חטיבת הנח"ל, מי שבזמנו השתתף באודישנים הראשונים של הכוכב הבא, ונפל בקרב בצפון רצועת עזה. בלחן הנוגה הנפלא –
רחוק מהעין, רחוק מהלב, ומה שרואים משם, לא רואים מכאן. קורין אלאל שרה למישהו: "ועכשיו כשנסעת/ בוא תספר מה איתך/ מה פגשת בדרך/ מה גילתה נשמתך/ לא משנה הימלאיה לא משנה גיברלטר/ לא משנה המרחק אם אתה מאושר". השיר יצא
זמרות שרות שירים שנכתבו מנקודת מבט גברית, כמו שיר האהבה הזה, מבלי לשנות את לשון הזכר, מה שמעניק לעיתים נופך ייחודי ובעל עוצמה לביצוע.זו התחושה שעולה מהשיר הזה של נתלי צפר, שבוצע לראשונה ב"הכוכב הבא". אחרי ששמעתי אז את נתלי
דן שפירא לקח את זעקת האוהבת במצוקה לרחובות פריז. תוספת הבית בצרפתית מנכיחה את הסיטואציה שם. למה פריז? חיפשתי בדף המידע שהגיע עם השיר. שפירא מדבר על השראת "תחושת זרות ומרחק" בעיר הרומנטית, בה הציע נישואין לאשתו תמר. שפירא שר
שירו הוא כל ישותו, כל מה שהוא, הד שחוזר אליו, כמיהותיו, בת קול של תפילותיו. מעין כוחו. קץ ייסוריו. בא וחוזר. במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה
