שירים ישראלים

השיר נשמע כמו התפרצות של מצב נואש שקורא הצילו. שירה וקצב שמשדרים דרמה שמתפוצצת מבפנים ומבקשים רגיעה. עידן רייכל כתב ושר טקסט רגשי וסוחף שמתאר מצב נפשי של סערה פנימית, מאבק בין כאב, אהבה, שברון, תקווה והישענות על דמות אהובה

אריק סיני לקח את שירו של מיכה שטרית (מ-2001) לחלקה שלו. מהות גרסת הכיסוי נמצאת בעומק שירת תוגתו, בעיבוד שמקים את השיר לתחייה בגרסתו הכבדה. זהו שיר אישי, מופנם ופיוטי, שמציג רגע של התנתקות כואבת – לא מתוך כעס, אלא

בהקדמה לספר שיריו של שייקה פייקוב, "ארץ – משירי ארץ ישראל היפה" (1982) כתב עליו חוקר הזמר עברי אליהו הכהן: "שיייקה פייקוב הוא מנעים זמירות. חוש מלודי רוחש כל העת תחת אצבעותיו. בדרך כלל נוהגים לכנות את הצלילים העוטפים כל

דכדוכו של יונתן ארצי. העולם בחוץ שוקע, יש מבול. איך יוצאים מזה "נתנחם בשקר עד מחר" הוא אומר לה, "נעמיד פנים, כי זה מה שנותר". מה קרה?! זה נשמע שיר דיכאון של גיל העשרה על העולם הרע, ביטוי רגשי  של

המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר  מתאר מתח בין ניסיון

"בימים שיעברו עלינו" של הדס קליינמן ואביב בכר הם פואמה מוזיקלית שמערבבת רוך, געגוע ותקווה בחיבוק אינטימי ומלודי. המנון שמושר לשון רבים מול יחיד. משאלת לב שמבטאת הכמיהה לדברים טובים: "אנחנו בלילות נדע לשאת יותר עצבות רכה, נרוץ מתוך עצמנו

אתחיל ב"איך קוראים לאהבה שלי".  זה לא מזרח תיכון חדש. זה אינו רק מצטלם כמו מלחמה. זוהי מלחמה. יותר משבוע. יכול לבוא אסון. ייאוש, אבל עדיין תקווה. אני מקשיב שוב לשיר הזה, שנה וחצי אחרי השבת השחורה בעוטף. .והמלחמה עדיין

המשפט “מה שיבוא יבוא” מבטא גישה של קבלה והתמסרות למה שעתיד לקרות. ניתוח של המשפט כברירת מחדל חיובית משקף פרשנות של השלמה, שלווה ואמון בתהליך החיים. המשפט מביע גישה של קבלה רדיקלית: אינך מנסה לשלוט בעתיד או להילחם במה שיבוא,

שיר ישן נושן, אבל שהזמן שחלף מאז שנולד לא גרם לו להתיישן.  “שיר אחרי המלחמה” ששר אריק איינשטיין הוא יצירה שקטה אך נוקבת, שמבקשת לבטא את התחושות האישיות והלאומיות של תקופה שאחרי מלחמה – ככל הנראה רמז בזמנו למלחמת יום

תשתתפו בצער ליבו של נדב חנציס. זהו ליבו המשתוקק מול ליבה העשוי מתכת. לא הייתי מגיע  לשיר הזה אלמלא הד"וח של "מדיה פורסט", שמגלה, כי השיר הזה נמצא מקום ראשון בהשמעות ברדיו. הנקודה היא ש"מדיה פורסט" אינו כלי סטטיסטי שקובע

מה הבדל בין אהבה להתאהבות? ההבנה מהי אהבה אמיתית קיימת בשיר מנקודת תחושתה של הדוברת. התאהבות היא תחילת אהבה, הידלקות ראשונית, שיש לה לעיתים זמן תפוגה. אדם בחייו יכול לעבור התאהבויות קצרות רבות, אבל  אהבה – היא הוויה שנמשכת. זה

נשיר יחד עם אביעד  "אוו משהו מתוק עומד לבוא/ זה לא פנטזיה פאטה מורגנה/ אווו יום חדש מגיע לחלון" ונרוץ לממ"ד. אז נכון: קיים מתח טבעי בין מציאות קשה לבין מוזיקה שמחה. לעיתים, עצם הבחירה לצרוך מוזיקה "לא מתאימה לרגע"

"כל עוד הלב פועם אפשר עוד לתקן" – משפט שנושא בתוכו תקוה עמוקה, ביטוי לכך שכל עוד אנו חיים, יש לנו אפשרות לשנות, לצמוח, לתקן טעויות ולבחור בדרך טובה יותר. זה מסר שמעודד לא לוותר גם ברגעים קשים. אפשר לקחת

מה המשותף בין "הניחי" הפופי והמחניף ובין "אש" הרוקי?  מה הקשר בין הטון הסולידי-רומנטי של "חוץ ממך כלום" ו"אין כמוה" והרוק הדרמטי של "קר שם בחוץ"?  תשכחו מהשוואה, תשכחו מהגדרה.   דוגמאות להחנפה: "תפוחים ותמרים" המתפזם כשנסון רומנטי, הפסנתר הקלאסי של

למה מתכוונת יסמין מועלם כשהיא שרה "משהו בשמיים לא מסתדר" – משפט מעורפל מול "רואים לי בעיניים אין מה לשקר" שמעיד על שקיפות התחושה . בהמשך מגיע משפט קונקרטי ומכליל:  "אנחנו דור שלם של אנשים שבורים". שננסה לחבר חלקי הפאזל

שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר,  פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר. לאה גולדברג היא מן היוצאות מהכלל – היא מהמוכרות והמולחנות ביותר, ועדיין שיר כמו "ארון הזכוכית" הוא מסוג השירים שלא ממש ממתין ללחן כדי להיחשף.

אבי אבורומי כל כך הרוס על אהבתו הנכזבת, שהוא כורך את אהובתו עם עם "אלוהים" ו"בית המקדש" שלו.  נתן לה את הלב שלו, היא הראתה לו את הסוף שלו. יותר מאשר  אבורומי שר, הוא שופך את ליבו בשירה בוכייה. משחק

מהו האושר שאליו מייחל משה כורסיה? צחוק, אהבה, נחמה? סתם סיבה טובה לרקוד? לא בטוח שכורסיה ירד לעומק הכמיהה. מהו אושר?. לבקש אושר זה לחפש תחושה שהחיים שלך “במקום הנכון”, שאתה מסופק — רגשית, רוחנית או קיומית. לעיתים, כשאדם מבקש

כמה פעמים התאהבתם בשיר הזה מחדש? מצד שני האם ניסיתם לרדת למשמעותו? מדוע המקום הרחוק הזה (בקצה השמיים בסוף המדבר) שקיימת בו – דאגה (חיובית) הוא עלוב ומשוגע? יהונתן גפן – הכדור אליך. הדאגה של הדואג היא כפולת משמעות –

ים רפאלי קורע לב, נשמה וקול להגיד לה שהוא מטורף עליה. השיר מתאר מצב רגשי עז, שבו הבנאדם שבוי לחלוטין בתוך רגשות אהבה, מגיע עד אובדן שליטה עצמית, שיפוט מציאות מעוות, ואף להתנהגות קיצונית אובססיבית.  "הייתי שורף בשבילך גם חצי

כשחיפשתי המילים ל"הנני כאן", קיבלתי אותן ב"שירונט" תחת הראל סקעת עם אפשרות לבחור גם את הביצוע של  יהורם גאון. האם אתבע את עלבונו? לא. הזמנים עושים את שלהם. נולדים כוכבים חדשים חדשות לבקרים. סקעת שר את "הנני כאן" נפלא. שמעתי

מי הנסיך שגפן רון מחכה לו? מה מהות ההזדהות הפשטנית הזו עם סיפור האגדה? בסיפור, נסיך מתאהב בנערה ענייה, מה שמסמל את הרעיון הרומנטי שאהבה אמיתית יכולה להתגבר על כל מחסום חברתי או כלכלי. במציאות: לעיתים נדירות זה קורה, אבל

קופנגן כמשל. העולם גדול. יש לאן לברוח. גיא ויהל שרים על המצוקה וההתלבטות של אנשים צעירים אם להישאר כאן. נושא הבריחה של צעירים מישראל, במיוחד בתקופות של משבר פוליטי, ביטחוני או כלכלי, מעורר רגשות רבים ושיח ציבורי נוקב. מדובר בהחלטה

חרזו לפרידה עוזיאל מ"האח הגדול" סינגל ראשון על פרחה מבולבלת שמשתמשת בממען סלנג, שאולי מטשטש פגיעות פנימית. ייתכן שהפגנת חוסר אכפתיות היא שכבת מגן על חוסר ביטחון עמוק. הדמות הזו אולי חוותה דחייה, זלזול או התעלמות מהמערכת – וזו דרכה

קחו נתיב מרכזי, חלונות פתוחים, נופים חולפים, תחשבו שירים במקום ייאוש. מה נשאר? מחכים למלאכים בתקווה שהנפש תחזור להיות מה שהיא. בניה ברבי לוחץ על הדוושה בשירתו הנלהבת. מטפורית המתנה למלאך (שליח האל?) נושאת עמה תחושה של ציפייה לתקווה, הצלה

איפה היה אלוהים בשבעה באוקטובר, שואל ים אמיתי, ואז מתאר את כל מה שעברנו מאז – הפחדים, הטראומה, ההפקרה, האדישות, הלחצים, המחאה, משאלת הלב. הנרטיב העמוס הזה מוכר עד שחוק, אבל במצב שבו המלחמה נמשכת, הוא ממשיך להישמע רלוונטי, הגם

בתוך ברירת המחדל של החיים הקשים חולמים על לעוף לשמיים – דימוי לחירות, לשחרור, אולי גם להגשמה עצמית או בריחה מהקושי. ניצוץ של תקווה בתוך מציאות שנכפתה או התקבעה  ומתבטאת במשפט "מה זה משנה בכלל"? – שאלה קיומית – על