שירים ישראלים

על השאלה מהו פופ מזרחי טוב, נתנו קובי אוז והטיפקסים תשובות באלבום הזה, מכל בחינה אפשרית, טקסט, מנגינה והפקה  הדיסק שיצא לפני 20 שנה מענג, חכם בפשטותו, ואם להתחיל מסופו, השיר "סתם" הוא אחד השנסונים השנונים שנכתבו על "מדינת הסתם",

אוספי להיטים אינם  מלהיבים אותי בלשון המעטה. שמעתי את רוב השירים בדיסק הכפול עשרות פעמים ברדיו, בהופעות, באלבומים. פרט לשני החדשים – "בסוף כולם חוזרים הביתה" ו"תמיד אליך" עם יונתן רזאל – אין כאן חידושים. יש מעט שירים שאני מסוגל

לשני פונה אין שאלות. רק תשובות ותודות. היא שרה לאב שליבו פועם בליבה. עומד איתן ונשגב לצידה. מודה לו על האור והגנה. דמות אב פרטית?  דמות אב אלוהית? התשובה אינה רציונאלית. רגש לפני היגיון. כל אחד ייקח את השיר לכיוון

"אִם אָבוֹא באֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה ‘עַד אֶמְצָא מָקוֹם לה",  שר אהרן רזאל. האם עדיין  לא נמצא מקום לשם? אני לא בטוח שאהרן רזאל  רוצה בשיר הפופ השמח הזה לגרום לי

"היי יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים/ ואמא ששומרת רק עליו / היי/ אף פעם לא אמרת אם את גאה בי  / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/  אל תעזבי". השיר הפותח

מהו יופי בשירה? אין הגדרה מדויקת.  גם המבקר הכי איסטניס יתקשה לחרוץ דין. בוב דילן שר אסתטי? טום וויטס? לא חסרים קולות חורקים, שנחשבים סינגר-סונגרייטרים ליגת על. יש לא מעט גורמים שחוברים כדי לאבחן מיהו זמר אותנטי. לתומר ביתן יש

לפעמים מתברר כי חלה טעות בפנטזיה. אצל עופר קולקר זה קרה במהלך טיול עם המשפחה במיני ואן באמריקה.  מדוע חייבים את מרחבי אמריקה כדי לפגוש באר משאלות? אולי משום שאמריקה עדיין נחשבת ארץ האפשרויות (חלומות) הבלתי מוגבלות, זו שאתה מעמיס

"לזאת שניצחה" יש לב גדול, כל כך גדול שהיא עושה בו שימוש סיטוני לאורך האלבום. רוב הטקסטים הם מניפולציות על דמעות-כאב-לב. בשיר הפותח, "בוא ניסע לים", ניסה אבי אוחיון לא לשעמם את עצמו ויצר תחכום לשוני כזה: "גם בלילות קרים/

יש שירים שעוד לפני התייחסות למילים, אתה נשבה בקסם המנגינה העגולה שלהם, זו שעושה את דרכה בקלות יתרה אל מקום שקשה להראותו – הנקרא רגש. בדפי היח"צ מייחסים את השיר לימים האלה של חודש אלול, שנה חדשה בפתח, זמן לבחון

השפעה או חיקוי של שלמה ארצי? ארצי אוהב מטוסים בשירים שלו, גם הוא מחפש אושר, אם כי לא בטוח שעל אותה טיסה של גרינר. המנגינה המקצב, הטון הולכים  עקב בצד אגודל בעקבות ארצי. דב גרינר מחפש אושר ואהבה ונצח מול

רגעים לפני התבגרות, מתגעגע האב לילדות של בנו האהוב בתקופת שהספיקה כדי למצוא את ה"אושר".  אביב גפן שר על  געגוע למפרע. למעשה זוהי כמיהה לילדות שהולכת ונעלמת, שמגלמת בתוכה את אהבתו לבן כחוויה בראשיתית.  האושר הנקי של האהבה הולך ומתפוגג

יש קרן אור בקצה מנהרת החושך? כשהכותב פוקח עיניים, הוא רואה "עולם שהזיל דמעות של דם". המטפורה המוקצנת אינה ממש קשורה לשיר המתאר מצב נפשי על הפנים. מעביר את חייו, בורח מעצמו, אין מטרה מוגדרת. אהבה שהייתה איננה. גם ההכרה

ככל שהקיץ מתארך, חוטפים מטח נוסף של שירים מהסוג הזה. בחורים כותבים על בחורות טונות של שטויות. נו, על אלו שמסובבות לכל החרמנים את הראש, יוצאות לרחוב לגנוב את כל המבטים. מחרפנות להם את השכל. ארז שפירא קורא לה מאמי

החיים אצלנו ממש יפים. מה רע. מדינה ללא בעיות. חיים חבל"ז. אפשר לנסח אחרת: הרוב לא רוצים לשמוע בעיות. מה שמעניין זה – מה שנכון לרגע זה. גם אביהו פנחסוב ומרקיסיו בונים את מועדון הקצב שלהם על המסר הזה: "פני

שירי מימון עושה חשבון עם הגבר שהחליט לעשות מה-בראש. מרגיש "רווק", נעלם לחודש, נשר מלימודים, לא חותם על חוזים, אתה כזה, ואתה כזה, ואתה כזה, ועכשיו אני מבינה שאבא שלי צדק. תפסיק להיות ילד, קח את עצמך בידיים ותתחיל לגדול

השיר הזה כבר מתנגן בכל התחנות? תנו לי לשער, כי הועדות הממונות על רשימות השידור יעשו עליו V. מחניף לאוזן בהאזנה ראשונה. הבנאדם פונה אל אהובה מתוך איזושהי מצוקה. יש דרכים שונות לצאת מזה – אוכל מנחם, עבודה, חברים. אבל

יש לו גומה כזו בשבילה שווה לחיות, עיניים שחודרות לנשמה. אבל מה: לקח לה, שבר לה את הלב. אז למה לה לקחת ללב. לא נשברת, לא חוזרת. ספיר סבן שופכת רגש בטונות. מותחת את הסלסול, זמרת מצוינת, אבל נשמעה לי

תמיד תהיתי מה מסתתר מאחורי המילים: "קראת לי אסתר ועיניך דממה שנינו למדנו באותה שממה". מי-מה-מו. למדנו באותה שממה? מישהו הציע לי: אל תחקור את הכותב או את הכותבת. תפרשן בעצמך. אז ישבתי מול הטקסט, ובהלך פרשנותי נתקלתי באלוהים ועוד הבנתי פחות.  ומה פשר הבקשה

הגבר המאוהב המתוסכל פונה אל העוזבת כאילו שבראש סדר העדיפויות שלו – טובתה שלה. אם היא תחליט שבכל זאת רוצה להמשיך איתו ירגיש "בסרט".  הכי חשוב שתהיה שלמה עם עצמה ומאושרת, אלא שבהמשך – הוא מתבכיין כקנאי טיפוסי, שהיא עדיין

"הרגע הזה" – לו חיכו. מהו? הוא מקבל משמעות של "הטוב" שמהססים לקבלו,  וכשהוא מגיע – המשאלה – "לא לברוח מזה". אביב בכר משתמש הרבה ב"זה" במקום לומר במדויק את אשר חשק לומר.  מטפורית הטוב מגיע כ"טיפות טל רכות על

לעידן רפאל חביב יש טון מלנכולי ייחודי שרץ לפניו כמעט ללא גוונים. שומעים את תוגתו, מתחברים לאווירה, עוד לפני שנכנסים לסיפור. הסיפור? אהבה שאינה מתגשמת. הצד שלה. הצד שלו. מרחק שמייצר  תחושות, פחדים ספקות. "להיות איתה או לא להיות?" משתמש הכותב

גברים בוכים בלילה? יש שינוי: לפי שיר מספר 15 "כמו פעם" – "הגברים תמיד בוכים בסתר". איך לא חשבנו על ההברקה? בוכים בסתר – זה גם ביום. תיקון מתבקש. שמעתי 15 שירים + בונוס. בז'אנר הזה, הזמרים משתדלים לתת תמורה

אמא תסכים הפעם, דודו?  כדי לא לחזור על הסצנה, אולי באמת תברח איתה. הכי טוב. עזוב אותך מהאמא.  מאוהב שמאוהב. אמא רוצה שתאהב אותה, גם אם הלב שלך דופק בום בום בום והאחת החדשה עושה לך מסיבות בלב.  אין מצב

אהבה היא עד כדי כך שגרתית, שהיא ראויה לטקסטים כל כך נדושים?  להישבע להיות ביחד כל החיים, להיות קרובים, גם כשרחוקים. וגם: לראות זוג זקנים יושב על הספסל לבד. זהו? אידיליה זוגית שכזו. הבטחות בליל הכלולות? זה מה שיש לאיתן

נטלי כחלון מתארת יחסים את האמונה שלה. מאנישה אותה כדי לפנות אליה. שמרה לה "פינה חמה", אבל אינה יודעת מי מחזיק את מי, היא את האמונה או האמונה אותה. זוהי רק "פינה חמה"? אמונה היא עניין רציני מדי כדי שנשאיר

עובדיה חממה לקח פסוקים מספר משלי, ושזר מהם שיר לטובת אלבומו החדש של יהורם גאון. שירתו של גאון כתמול שלשום – דרכי נעם. מקפיד על קוצה של הטעמה, רהוט ומצלצל כמו בימיו הטובים. מצד שני, עם כל יופיים של השירה

לא רק גברים "מזרחיים" בוכים בלילה. שיר ("החולה השמח") שיר גולדמן הוא דוגמא לגבר שסובל ובוכה בלי לסלסל. התלונות שלו לא כאלה מקוריות, שנמהר להצטרף למאבקו האישי. רוב אוכלוסיית הגברים יתלוננו על אותן בעיות – ניכור, מחסור באהבה, תסכול מעמדי,

קוסמוי וקופנגן החליפו את איביזה? אבי אוחיון ומתן דרור לוקחים את שיר זוארץ לאיים התאילנדים האהובים על הישראלים. המוסיקה – צלילי אווירה נינוחים מתקתקים, מים פושרים ונעימים. מילים – שמיים, זריחה, שקיעה, ירח. נשמע כמו שהתאילנדים מוכרים את האיים לישראלים