סלסל את שלמה ארצי. בכיין אותו. התפלל אותו. עשה ממנו דיכאון רגש ים-תיכוני, גדול ממה שהוא (עיבוד רחב יריעה). למה? עופר לוי כותב בקומוניקט, שהוא מוצא "קווי דימיון" בינו ובין ארצי. גבתי המורמת תהתה. ואז הגיע ההסבר – "בין היתר משום
געגועים עושים מוסיקה, והאהבה הישנה ל"תרקוד" היא כמעט פנטזיה מתמשכת. כמו פעם, כמו תמיד. בשביל להגשים את הריטואל עם הקהל לא צריכים הסברים מדויקים על מהות צחוקם של הברושים בשיר. "תרקוד" שיצא בתחילת 1984 בהפקת לואי להב ובעיבודיו של רמי
מה זה? שירה גברית בציבור עם גיטרות חשמליות וגרוב סקסופונים? הגבעטרון-פלאגד? בדפי ההסבר שנשלחו עם הסינגל כתוב: "להקת קצב בת 8 נגנים, יחידה מוסיקלית מובחרת… יוצאת לדרך ומנערת את האבק משירי ארץ ישראל הישנה והטובה"… איך? ככה: "שיר בבוקר בבוקר"
"ועוד תקופה מסתיימת כמו הילוך חוזר" (מתוך "הילוך חוזר") "שפויים" הוא הילוך חוזר, וריאציה כזו ואחרת על שיר כזה ואחר ששמענו אצלו בתקליט דיסק אחר וכזה. שלמה ארצי נמצא רוב הזמן בהילוך חוזר, כזה שלויימל'ה, שמתגעגע למחוזות רחוקים, הבחור
הוא מתבונן על שמי ג'נין ורמת-גן, שר על כאב המלחמות שלא תם, על אהבה שמוצאים עוד פה ושם. על הסתפקות במה שנשאר, למרות הכל. מלודיה וקצב שכרוכים זו בזה, קול מחוספס מאי-פעם, ועיבוד שמדגיש בדידות. זה אלבום של שאלות נצח.
