מאטי הילי, הסולן והיוצר, ניצל את תקופת השבתת ההופעות בתקופת המגיפה לכתיבת האלבום הזה, החמישי של 1975. האזנה אחת הספיקה לי: Being Funny…הוא אלבום מעודן, סיכום המסע של The 1975 לשיאם. אלבום שמרגיש רחוק מהחרדה הממלאת את התקליטים הקודמים שלהם, משקף האחדות והרוח החברית שכל ארבעת החברים מרגישים זה כלפי זה. זה מספיק כדי לקלף את שכבות הצבע הישן ולשים מעליו צבע חדש רענן. הצבעים אולי קצת מבולבלים במבט ראשון, אבל כשלוקחים צעד אחורה, הם חיים, נעימים, ממגנטים.
קצת מוזר להגיד על יוצר בן 33 שבוא התבגר אומנותית. הילי מציג בחוכמה מידה של איפוק, אבל זה לא יהיה אלבום של 1975 בלי המאפיינים הבולטים שבשירים שלו – יצירות מלודיות להפליא בבסיסן. The 1975 שוב מתייגת את הרצועה הראשונה "The 1975".הילי: "מה שאנחנו עושים זה כמו לעשות צ'ק-אין בכל פעם. אתה פותח את הדלת ואתה רואה מישהו שלא ראית השיער שלך שונה, דבר כזה."
הילי עושה דין וחשבון עם עצמו ומצביע על פגמיו."זה לעצב משהו אסתטי ממצב לא טוב ולכרות את כל החלקים שלך שאתה חושב שאתה יכול למכור".
ב – Happinest" מתאר הילי מערכת יחסים צעירה וטהורה; "היא הראתה לי מהי אהבה" – כלומר היא הציגה לו מהי מערכת יחסים אמיתית ואיך זה יכול לגרום לו להרגיש, לפתוח אותו לתחושה טהורה של אהבה ואושר. השיר עוסק בתאווה, בהתאהבות ממבט ראשון, ובהערכה של כל מה שקשור לסיטואציה. “Part of the Band” הוא פולק-רוק שעוסק בנושאים של התנשאות עצמית, שימוש בסמים, וסרקזם. להיות מודע לעצמו הוא נושא שכיח בשירים של The 1975. מאטי מודע לעצמו שהוא מודע לעצמו, עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדעת מתי זה התרחשות היא אמיתית ומתי לא. ב I’m in Love With You הוא מתאר שהלב שלו פועם כל כך מהר מרוב אהבה שהוא עשוי להזדקק לשנייה כדי לעמוד בקצב. זה ידגיש את אהבתו לנושא, יוגזים אותה.
אחרי האזנה ל-11 שירין, אין סםק כי The 1975 מחזקת מעמדה בחזית הפופ-רוק של ימינו, במוסיקה בהשפעת המרקמים והרעיונות המוזיקליים של ז'אנר ה -soft-rock מלפני ארבעה עשורים, ועם זאת מקרינה רגישויות עכשוויות. אין ספק, ‘Being Funny…’ הוא עדיין The 1975. לא להקה שממציאה עצמה מחדש, אבל משכללת את הפופ- לרמה גבוהה יותר בהשוואה לאלבומיה הקודמים.
The 1975 – Happiness
The 1975 – All I Need To Hear
The 1975 – Part Of The Band
The 1975 – I'm In Love With You
