תאריך הסטורי בפופ. 5 בנובמבר 2021. להקת אבבא מוציאה את האלבום הראשון שלה (השמיני מאז הקמתה) מזה 40 שנה. האחרון היה The Visitors בשנת 1981. להוצאתו קדמו שני סינגלים – "I Still Have Faith in You" ו – "Don't Shut Me Down".
המטרה: איזון-חיבור בין הנוסטלגיה לבין ימינו. באופן מדהים, הם עשו את זה.
40 שנה אחרי שחבריה נפרדו לראשונה, ABBA נותרה כל יכולה, חלק נוכח תמידי בנוף הפופ האוניברסלי, כמו Coldplay. ייתכן שהמורשת של הלהקה התעמעמה מעט בשנות השמונים, לאחר התפרקותה בתחילת העשור. אבל מאז תחילת שנות ה-90 – ובמיוחד לאחר יציאת ABBA Gold ב-1992 – ניתן למצוא את עקבותיה של ABBA בכל פינה ופינה של חיי התרבות, ממחזות זמר ועד סרטים.
אז מה היה דחוף ל"אבבא" לחדש? כותב השירים השותף של ABBA בני אנדרסון אמר לאחרונה לניו יורק טיימס, "מה יש להוכיח? הם עדיין ישמיעו את 'Dancing Queen' בשנה הבאה". צודק. קלאסיקת פופ היא קלאסיקת פופ.
האם אבבא מציגה שירי פופ מושלמים כמו כמו הלהיט "S.O.S" משנת 1975? התשובה היא לא, אבל עשרת שירים האלבום החדש טבולים בהשראה ה"קלאסית" של הזיכרון הפופולרי, וזוהי בשורה לא פעוטה למעריצים של הלהקה השבדית, במיוחד לאותם שכבר רכשו כרטיסים לצפות באווטרים הדיגיטליים של אגנת'ה, בני, ביורן ואני-פריד על במות לונדון.
האלבום החדש של הלהקה נופל איפשהו בין הנטיה להתרפקות נטסטלגית ובין המוסיקה של ימינו. Voyage הוא תערובת כזו עם אלמנטים של בוגי, פופ -דיסקו שמאפיינים את הקטלוג של הלהקה ונוגעים מעט בחדש. טקסטים? – צפויים. התרפקות על העבר, חברים נאמנים, הורות.
"תשמור על דן", "אין ספק לגבי זה" ו"אל תסגור אותי" נשמעים מנגינות פופ בעלטת חומר משמר.השירים מעובדים להפליא על מצע של אפשרויות מוזיקליות יוצאות דופן, כמו שירבוב הרגאיי ב-"Don't Shut Me Down" או האלקטרוניקה המקשטת וההרמוניות ב“Keep an Eye on Dan”, פוטנציאל של עוד להיט ענק המסתיים עם אותה נעימת פסנתר שפותחת את "SOS", בעוד שפתיחת החליל הנוסקת של "Bumble Bee" היא בוודאי קריצה ל"פרננדו".
בלי השירה של אגנת'ה ואני-פריד – אולי השילוב הווקאלי המוביל בפופ של ימינו – ABBA לא היתה מה שהיא. הקולות שלהם הם מה שעשה ועושה את הלהקה, והן עדיין מסוגלות – גם בסולו וגם בדואט – להביע מלנכוליה ואקסטזה באותה נשימה. ב-"I Still Have Faith in You" ששרה אנני-םריד הוא דוגמא מצוינת.
כנ"ל ההגשה של אגנת'ה בשורות הפתיחה של "Don't Shut Me Down”’- "לפני זמן מה שמעתי צחוק של ילדים / עכשיו שקט, אז אני מניחה שהם עזבו את הפארק".
אבבא מבינה, אולי טוב יותר מכל להקה אחרת, את החשיבות של ההמשכיות מול השינויים המהירים בפופ. פופ חשוב ל-ABBA כי אנשים ורגשות חשובים. אבל ABBA יודעת שפופ יכול להיות גם רדוד/ מביך, מגוחך, וטוב לגלות שהלהקה לא נטשה את המיוחדות שאפיינה רבים משיריה. "When You Danced With Me", השיר השני באלבום הוא שילוב אפקטיבי בין פופ וג'יג קלטי. "Little Things" בהמשך, הוא שיר חג המולד שמסתיים בשירה של מקהלת ילדים.
Voyage מוכיח כי הבגרות של חברי "אבבא" תרמה לאלבום של המשכיות נוגעת, מגעת אפילו מחלחלת. זהו אלבום מפתיע באופן שהוא על המורשת של הלהקה מבלי לנטוש את מה שאהבנו בתקליטים הקלאסיים שלה. האזנה היא סוג של טיול הכרחי לאחור ושל התרפקות נדירה. אני בעד התרפקות: Voyage הוא אלבום הרמוני עשיר, בנוי בצורה חכמה כפי שניתן לצפות מבני אנדרסון וביורן אולבאוס, שניים מהכותבים המוכשרים ביותר בתולדות מוזיקת הפופ, שיגדעו איך לחזור אחרי ארבעים שנה.
ABBA – I Still Have Faith In You
