Wuthering Heights הוא אלבום האולפן השביעי של צ'רלי XCX. האלבום נוצר כאלבום קונספט ופסקול נלווה לעיבוד הקולנועי של אמרלד פנל לרומן הקלאסי "אנקת גבהים" (מאת אמילי ברונטה), בכיכובם של מרגו רובי וג'ייקוב אלורד
מדובר בשינוי כיוון דרסטי מבחינתה מעבר מאסתטיקה של פופ אלקטרוני חצוף (האלבום Brat) האלקטרוני לעבר סאונד גותי, ניאו-קלאסי ותזמורתי.
האלבום כולל 12 רצועות, ביניהן: House: שיר הפתיחה הכולל קטע דיבור של ג'ון קייל (The Velvet Underground), Chains of Love: בלדת פופ עוצמתית בסגנון שנות ה-80, Eyes of the World: שיתוף פעולה עם סקיי פררה., Out of Myself: רצועה המלווה בסרטון מילים רשמי.
Wuthering Heights פונה באופן מפתיע יותר לאחור מאשר מגדיר תקופה חדשה, ולעיתים מזכיר דווקא רגעים מעברה של צ’רלי. נקודת הייחוס הברורה ביותר היא True Romance, אלבום הבכורה האפל והאמנותי של Charli XCX מ־2013.
עם זאת, Wuthering Heights מתקשה למזג בין שני הקווים המקבילים שלו — התעשייתי/תזמורתי מצד אחד והארט־פופ מצד שני. למרות המיתרים המייסרים והטעונים של “Chains of Love”, “Out of Myself” ו-“Seeing Things”, שלישיית השירים האמצעית שוקעת לביטים אלטרנטיביים־פופיים גנריים למדי. התמרונים התזמורתיים מרגישים לעיתים כמו קישוט חיצוני בלבד — דרך לייפות שירי סינת־פופ בסיסיים בנופך גותי מבלי להעניק להם עומק ואופי אמיתי.
עם זאת אסור לשכוח ש -Wuthering Heights הוא בראש ובראשונה פסקול, ולבסוף יש כאן סרט שצריך לשרת. צ’רלי עצמה ציינה שההנאה ביצירת האלבום נבעה מהאפשרות להיאבד בעולם אחר ולעבוד במסגרת מגבלות של יוצרת אחרת. אולי מדויק יותר לראות באלבום תרגיל יצירתי מאשר הצהרה אמנותית מלאה.
בכל זאת, גם כתרגיל יצירתי, Wuthering Heights מספק רגעים יפים. ב-“Always Everywhere” העשיר והמהורהר, צ’רלי ממריאה מעל מיתרים סוחפים וסינתים מרפרפים, כאילו קריאות הכמיהה שלה נישאות ברוח מעל המישורים. “Altars” מוצא את הדרמה שלו דרך חקירת כל גוני קולה: אפשר לשמוע את החספוס המתגלגל בפיה כשהיא מושכת את המילה “cry”, את האוטו־טיון שהופך אותה לחייתית אך פצועה במסירותה, ואת המאמץ בגרונה כשהיא לוחצת על אותו “baaby” בפזמון, המדמם רגשות רבים בו־זמנית – תדהמה, ייאוש, התרסה ותשוקה. למרות הפרסונה המחוספסת והקלבית של צ’רלי, היא יודעת לכתוב בלדה קורעת לב ומפעימת נשימה כשמתחשק לה; “Altars” מועמד טבעי לפנתאון “שירי צ’רלי שאפשר לבכות איתם”.
Wuthering Heights, האלבום, הוא יצירת אמנות עצמאית, אלבום פופ בעל נופך גותי, ועם זאת הרבה שירים כאן עומדים בפני עצמם כמוסיקה שהיא צ'רלי XCX במיטבה.
*** House הוא הסינגל הוא הראשון מתוך אלבומה של הזמרת Charli XCX שנכתב עבור העיבוד של אמרלד פנל ל"אנקת גבהים". משתתף בו אגדת הוולווט אנדרגראונד ג'ון קייל.
. בשיר האימה הקולנועי הזמרת עוברת לטריטוריית הרוק הגותי והאינדסטריאלי, כאשר קולו של קייל מוסיף מימד תחושת המבשר רע. הטקסט מדבר על מחנק, על התחושה של להיות כלוא בבית – בית שאמור להיות מקלט אך הופך למלכודהוא שר: "אני אסיר לנצח" ו"האם אני חי בעולם אחר? / עולם אחר שיצרתי / בשביל מה?" זהו חלק מהמונולוג שלו. הוא וצ'רלי מאחדים כוחות בשליש האחרון של השיר כדי לחזור על "אני חושב שאני הולך למות בבית הזה" על צליל גיטרות דרמטי. קייל חוזר לבדו בסוף ואומר, "בכל חדר / אני שומע דממה".
השיר נפתח באווירה קודרת: קווי כינורות “חשופים”, קולו של קייל נשמע כנאום אווירה, מבנה שמזכיר מוזיקה ניסיונית או קולנועית יותר מאשר פופ רגיל. בהמשך, מגיעה עלייה דרמטית: קולות שמעוותים, ביטים אינדסטריאליים, אפקטים שגורמים למתח. המיזוג בין הצילום הגותי (הווידאו) לבין השמע מייצר תחושת בית־רפאים
בסרטון, בבימויו של מיטש ראיין, מככבים גם צא'רלי וגםקייל, כדמויות אפלות כאשר צ'ארלי שופכת שעוות נרות על עורה.
