אחר כך יגידו

דיאנה גולבי

מילים: נועם חורב לחן: דיאנה גולבי הפקה מוסיקלית: לואי להב
3/5

ניסיון לייצר דרמה יש מאין. לא הכי ברור – מאין. יגידו-יגידו-יגידו. על מי דיאנה גולבי שרה, ומה בדיוק היו צריכים לחזות-להגיד? שהיא תשתגע? שהיא תתאבד? למה ומדוע? ומה קרה שלא אמרו ולא נזעקו?
נועם חורב ניסה  לספר סיפור. יצאו לו חרוזים: "הלכת על גחלים ברגליים יחפות/ וחבל על הילדה עם העיניים היפות". ואם עיניה היו סתם עיניים? לא חבל עליה? האינפורמציה של "מסתגרת, משתכרת, נשברת ברחוב" היא סתמית, יותר מקדמת רגשנות מלודרמטית מאשר עוסקת במצוקה קונקרטית. מה סיבת המוזרות שלה? מה הטירוף? האם ברחה ממשהו?
דיאנה גולבי
שרה את השיר בגוף שני בהזדהות – כאילו היא מבינה על מי היא שרה. הביצוע, כמו המנגינה היפה  והקצב – הם ניסיון להטעין ברגש איזושהי מועקת ענק, אבל התוצאה היא רגשנות מלנכולית,  נעדרת מהות, וככזו אינה משכנעת ואינה מחלחלת.

אחר-כך יגידו שהכתובת הייתה על הקיר/ יגידו שמשהו במבט שלך הסגיר/ מה איתך היום, אין מי שיודע/ הם יגידו ״ידענו שבסוף היא תשתגע״.
הם יגידו שהיית מוזרה/ לא יסבירו אם זה טוב או אם זה רע / שהטירוף בך דלק, וכל השאר נשאר כבוי/הם יגידו ״ידענו שאף פעם לא היה לך סיכוי.״
מי יודע איפה את עכשיו?/ זוחלת על הבטן, שוכבת על הגב/ מסתגרת, משתכרת, נשברת ברחוב, / ואולי עוד תינצלי, אולי יהיה לך טוב.
אחר-כך יגידו שהיית כמו אוויר / שאף אחד לא ראה, אף אחד לא הכיר/ שהלכת על גחלים ברגליים יחפות/ ושחבל על הילדה עם העיניים היפות.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

8 תגובות

  1. 7 חפרת
    בולשיט כל מה שכתבת

    שיר גרוע
    לא מבינים על מה הוא מדבר.ולא כולם חולים בראש עד כדי כך כדי לקרוא ולהפנים מילה במילה מה שכל זמר מפליץ לאוויר העולם בראיון כלשהו.
    שומעים שיר,ושופטים לפי זה. נקודה. כל מה שכתבת לא רלוונטי.

  2. לא מבינה את הביקורת הזאת. רציני, כאילו כשאני שומעת את השיר הזה יש לי סיפור ממש מאחוריו. כן אני שומעת ילדה עזובה שאפחד לא ראה ולא ספר אותה.
    אתה כותב: לא ברור על מה היא שרה? לכל אחד ששומע יש את הסיפור שלו מאחורי השיר.
    וכן יש כאן מועקה גדולה בשיר הזה והיא מובעת יפה מאוד! זה שיר על מישי שפיספספו אותה. אחר כך יגידו, שבסוף תמיד מצטערים על כל האנשים השקופים האלה. וכן הגיוני שלדיאנה יש סיפור משלה אחרי השיר וזה שהוא לא ברור לא הופך אותו לפחות טוב. השיר הזה נוגע ויפה הרבה יותר מסינגלים אחרים שמתנגנים ברדיו. בוודאות! טקסט יפה, מושקע שלא סתם מגבב כמה מילים. והלחן אין מילים!

  3. ותודה רבה לאדון יוסי על הביקורת ה"מאוד מרשימה" שהיה ידוע שגם היא תגיע בסוף…
    נו כי אחרי גל של ביקורות טובות ומשבחות חייב להיות שהקנאה עלתה לו על כל העצבים ויהיה לו משהו רע להגיד ולנסות להרוס הכל…
    כנראה רמת ההבנה שלך היא מאוד נמוכה, ואתה מעדיף לתקוף לפני שאתה קורא ביקורות אחרות, ראיונות וכ'ו…
    השיר נכתב על דיאנה עצמה. ולא על שום בן אדם אחר.. השיר מדבר על ה"היעלמות" של דיאנה… או לפחות ה"היעלמות" שאנשים חושבים שקיימת.
    אי אפשר להתווכח עם עובדות, אנשים אמרו שהיא נעלמה, אנשים הגזימו עם התגובות שלהם כלפיה, כן אנשים יכולים להיות אכזרים, ואם במשך שנתיים עבדת על אלבום שתהיה שלם אתו ותעשה צבא למען המדינה שלך, הם למרות הכל יתקפו. אז היא החליטה שהיא רוצה שיר על זה, על מה שהיא מרגישה באמת ולא עוד שטות. אתה סתם תוקף כשאתה רושם ש"לא ברור על מי נכתב" זה הרי ברור, והרי דיאנה דיברה על זה בראיון ואפשר לזהות שזה עליה גם מבלי להגיד… אז תעשה טובה ואת הביקורות ה"נחמדות" שלך אתה מוזמן לשמור לעצמך. ועכשיו נעבור לחלק העוד יותר טיפשי של הביקורת – "נועם חורב ניסה לספר סיפור ויצאו לו חרוזים" אתה מכיר שיר בלי חרוזים? בוא תראה לי שיר בלי חרוזים… לא כי החכמה שופעת ממך. "הילדה עם העיניים היפות" שמצוינת בשיר זו בעצם דיאנה… והכוונה היא חבל עליה שהיא כאילו "התבזבזה"/"נעלמה" או וואט אבר. כשבעצם היא עושה מה שצריך לעשות, לשרת בכבוד את המדינה שלנו, ולהוציא שירים שהיא מתחברת אליהם בקצב שלה. קצת הבנה, קצת הגיון לא הרג אף אחד!!
    לא ברור לי על מה החוסר פרגון הזה… תסלחו לי, אני פשוט לא רגילה לראות עליה ביקורות כאלו

  4. תגיד אתה רציני עם כל התגובות הרעות האלה?
    דיאנה מדהימה, ואתה נראה לי לא שומע טוב או משו..
    באמת לך תחפש עבודה אחרת למה אתה גרוע בזה.
    נועם חורב כתב מילים מדהימות והשיר מרגש ונדיר.

  5. ואו, זה שיר מדהים. פשוט שיר מדהים. לא יודעת על מה אתם מדברים לעזאזל…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן