ליהי ציטרון (23 חיפאית), בסינגל הבכורהשלה, מנסה לברר מצוקות אישיות, למה היא מרגישה כמו שהיא מרגישה, לפתור בעיות פסיכולוגיות באגורה על רקע השינויים. התובנה–הפיתרון נוחתים משומקום – "איזה כיף עכשיו לבית לחזור" – לא נשמע כפונקציה של תהליך חיפוש משכנע, אפילו התחמקות די סתמית. זהו: חזרת הביתה וכל בעיותייך נפתרו?!
הטון המתכוון  והלחן מעניקים למילים רובד אמוציונאלי. ליהי ציטרון מצליחה לייצר הבעה מלנכולית מזככת. להטעין את המלל הפשטני בעוצמות פנימיות. גם העיבוד מסייע בידה להשיג תוצאה יפה. זה מספיק כדי לגרום לי להסתובב אליה (לא. ממש לא התכוונתי להביע משאלה להיות שופט ב – The Voice) ולהגיד: עברת לשלב הבא, ואני מצפה לטקסטים איכותיים יותר כדי לשדרג אותך ל"סינגר סונגרייטר נולדה".

ללכת בלי לדעת לאן/ לברוח להעביר את הזמן / לדעת שיש מי ששומר מלמעלה
לשמוע שיר ישן שאהבת / להירדם אל תוך הלילה/ כמה זמן לא נרדמת
הכל משתנה לך פתאום/ הכל משתנה לך פתאום
פזמון: ואולי את יודעת זה רק הזמן שעובר ועובר/ ואולי זה הפחד שהולך ומתגבר/ ואולי את מחייכת או אולי שוב עושה את עצמך/ אני כאן לידך, אני כאן לידך
לרוץ הכי מהר שאפשר / להגיע כבר לסוף ואז לראות שזה נגמר/ לאסוף את כל הזיכרונות/ החושך נעלם ואז הגיע שוב האור/ איזה כיף עכשיו לבית לחזור
הכל מסתדר לך פתאום / הכל מסתדר לך פתאום
פזמון:  ואולי את יודעת זה רק הזמן שעובר ועובר/ ואולי זה הפחד שהולך ומתגבר/ ואולי את מחייכת או אולי שוב עושה את עצמך/ אני כאן לידך, אני כאן לידך