זה לא רק – לו יהיה לי ילד. אניה בוקשטיין שרה: לו יהיה לי ילד – איך אסביר לו שהחיים אינם מסבירי פנים מכל בחינה. נפשית, חברתית, פוליטית. מצד אחד, יש משהו נאיבי לכתוב שיר על מצוקה כה שקופה. בסופו של דבר, הורים לא אומרים לילדיהם משהו כמו: תראו לאיזה חיים/ עולם נולדתם. הם עוטפים באהבה, מרגיעים. מעניקים לילדם את כל מה שיציב חיץ בינו ובין הרע. מצד שני, הוא ילמד את עובדות החיים בהמשך. חלק מהגדילה, מההתפתחות. כל השאלה – איך אסביר לו וכו' נשמעת היתממות פשטנית.
מול הטקסט, הטון הנמוך של אניה והקצב האיטי שמשרים עצבות יותר משכנעים שפיה וליבה שווים. התזמור של ג'וני גולדשטיין מייצר בפתיחה מתח דק, ובהמשך מקבל נפח של תזמור נשיפה מסיבי שנשמע מעט זר – אבל מטעין בעצמה, שאכן מעט חסרה בביצוע.
יום אחד כשיהיה לי ילד
מה אני אתן לו
מה אני אתן
את האופק הצר שרואים בחלון
את האיש העומד עם הגב לשלום
מה אני אתן לו
מה אני אתן
את הדרך הזאת בין זאב לשועל
איך אסביר לו שמתישהו הלב נשבר
איך אני אסביר לו
איך אני אסביר
והכח שלו
שייקח לי אותו
כשיבוא הזמן
2 תגובות
לא יודעת..היא מתבגרת ומאבדת את זה…סורי אבל ככה אני חושבת.
מהבחורות היפות בתרבות הישראלית….
ניתן לה הזמן….
אבל עדיף שתתרכז במשחק המצוין שלה,
עדיין לא הייתה חלק מסרט\ סדרה גדולים באמת.
וג'וני מפיק מוכשר כשד, אפילו שהשטות עם עברי לידר באנגליתתת–תמיד בעייתי.