קיר לבן" במקרה של אדר הוא משל לחידלון, בטלה, או "השתקפות קיומו" האפסית, ובמילים פשוטות: המצב מבאס. הראש מופנה אל הקיר, הפנים אל הקיר. לא ממש נפלתי מהתמליל של אדר. המוסיקה מוסיפה דכדוך מחויך משהו למילים, הטון מחוספס-זרוק-עייף. פופ רוק דל מוסיקה שלא ייקח את אדר אל פסגות הרוק המקומי. זה יכול לשמש מה שנקרא "בי-סייד" לדברים טובים יותר. (מילים ולחן: רועי אדר)
תגובה אחת
יוצר ואמן ענק , שפו , עוד נשמע עליו רבות