השלישי

מטרופולין

הליקון
4.5/5

דנה עדיני, צליל דנין, ברי סחרוף, מיכה שטרית, ריף כהן, אפרת גוש, מוניקה סקס. אבל מה עם "מטרופולין", הרכב הקונספט שאפיין את אלבומיו הקודמים של עופר מאירי, המוסיקאי-המפיק הנחשב-מוערך-מבוקש (בימים אלה – רמי קלינשטיין, אביב גפן, גיא ויהל)?
"מטרופולין" הוא אכן יותר קונספט, מותג המזוהה עם מייסדו, מאשר הרכב מוגדר. בגדול – עופר מאירי משתמש בזמרים כדי לייצר הפקות מוסיקליות. אלא שהפעם מעט בעייתי להגיד על ברי סחרוף, שהוא אמצעי בידי מאירי, שהוא (סחרוף) חלק מ"מטרופולין". כנ"ל – מיכה שטרית, ריף כהן, מוניקה סקס. בדוחק ניתן לומר, שהשירים שמבצעים דנה עדיני, צליל דנין, מאיה מאירי גביזון-גוש מגשימים יותר איזשהו קונספט "מטרופוליני". אבל למה להתעסק בתפיסה האומנותית, כאשר יש עשרה שירים, שביחד נשמעים דיסק איכות חו"ל גבוהה בעברית. לא עניין של מה בכך.
דנה עדיני – "תעשה לי טוב" (מילים ולחן: עופר מאירי): הגם שהטקסט הזה כחוש, בקונטקסט המוסיקלי – הסיפור האישי מפעים. הקול משדר תחושת הייסורים, ערגה מהולה בכאב. העיבוד מעניק אותה ריחופיות שמאירי אוהב, נוגע-לא-נוגע, אווירה עוטפת, שיש בה תערובת של ריחוק והזיה, שאינם מנכרים את השיר אלא מקרבים אותו בזיכוך יפה, בנוגה הנוגע.
צליל דנין – "אתה גומר אותי" (מילים ולחן: עופר מאירי): סרט מתח של מונולוג עדין שברירי העוסק בפגיעותה מולו. פסקול ג'יימס בונדי בעיבוד ובהפקה, שמעניקים נפח מרשים רווי אווירה בצלילים דמויי תזמורת מיתרים עם נגיעות דאבסטפ – כדי לייצר מלודרמה רגשנית היסטרית משהו.
ברי סחרוף – "בתחנה הבאה" (מילים ולחן: ברי סחרוף, עופר מאירי) פחות "מטרופולין" יותר רוק ברי סחרופי. שיר העוסק בסיטואציה מתמשכת-מדפרסת על ספק המקנן בתוכו בעניינים שבינו ובינה. סחרוף הוא טון הדרמה הנואש בשיר. מאופיין באוריינטליות הדקה. עופר מאירי ייצר את אווירת המתח המעיקה.
מיכה שטרית – "ישר ללב" (מילים -מיכה שטרית. לחן – עופר מאירי, מיכה שטרית) כמה אתה יכול לדבר ישר אל הלב – בלי פחד, בלי מעקפים, כמו ילד. האם ניתן לבקש את השלמות הזו? לא חצאי אמיתות, לא לסבן את עצמך. נאה דורש, נאה מקיים? דכדוך ספוג באווירה מלנכולית, פסקול, שמעניק לנרטיב נדבך של משהו הרה גורל. המנגינה,הטון הרוטט והקצב האלקטרוני ההולם, משדרים סערת הרגש, הקריאה הנואשת, מועקת הלב באיפוק רועם. צליל הגיטרות של ברי סחרוף הוא אזעקת אמת בשיר, חובר לתחושת הנואשות, לאווירה הנוגה. חזק. ישר ללב.
מאיה מאירי – Where Did You Sleep Last Night? (מילים ולחן – Huddie "Ledd Belly" Ledbetter) צליל מיתרים מחובר לסאונד אלקטרוני המשמשים רקע לטון נשי גבוה הזועק דברים מפיו של דובר-זכר לנערתו – "נערתי נערתי אל תשקרי לי". חריג אווירה, אלקטרוני בהפקה הזייתית. זוהי "מטרופולין" העכשווית (בקונספט)
ריף כהן – Six Heurs (מילים: פטריסיה אורי כהן. לחן: עופר מאירי עפ"י קונצרט לפסנתר מס. 2 של רחמנינוף) השנסון הצרפתי מגיע למטרופולין של מאירי בוריאציה פופ-קלאסית על רחמנינוף. מיד-טמפו אישי, נוגה, טעון. שירה מלאת כוונה. האווירה הריחופית-חלומית מעניקה לריף רישיון כניסה לפרויקט.
אפרת גוש ברק גביזון – פתיל קצר (מילים: עופר מאירי, ברק גביזון, לחן: עופר מאירי) דואט דרמטי. מול טון הזעקה הגברי הנואש הרעב לאהבה (גביזון) מגיע הקול הנשי המרכך (גוש) ההפקה מוסיפה נפח דרמטי מנכר בתזמור סהרורי ובנגיעות דאבסטפ.
צליל דנין – לשחק עם הראש (מילים ולחן: עופר מאירי, צליל דנין) טריק מעניין. מוסיקלית, השיר מתחיל במקום שהשיר הקודם התחיל. דאנס-קלאב הזוי בשירה צפופה-לחוצה תזזיתית האפופה במסך אלקטרוניקה + מיתרים, סיטואציה בה נתקפת הדוברת בהיסטריה על נוכחותו. והנה עוד "מטרופולין" עכשווית. (בקונספט)
מוניקה סקס – שם, כי אין דבר כאן (מילים: שחר אבן צור, יהלי סובול. לחן: עופר מאירי, מוניקה סקס) הרמוניה ביטלסית (בנוסח Because) טקסט קצרצר כדי להביע הרהור-הגות. אווירית ההזיה משתלטת על המחשבה. כאן יש יותר מאירי מאשר מוניקה.
עופר מאירי – Trust (מילים ולחן – עופר מאירי) המפיק נותן קולו בשירה סגורה-מנוכרת-נואשת-מיוסרת על יחסים – "מאמין בך כמו משחק באש". השירה באנגלית, העיבוד וההפקה לוקחים בנסיעה ישירה אחורה ל"החומה" של פינק פלויד.
עופר מאירי מפיק "ספוגי" (קולט-יונק ממקורות שונים) אינו מואפל ע"י מקורות השפעותיו. להיפך: הוא מנצל אותם יפהפה. בונה יריעות סאונד מרתקות. והפעם – דיסק אקלקטי, בשלוש שפות, מאופיין גם בנפשות שהן חוץ-מטרופוליניות, אם להתקרב להגדרה. מבחינת מאירי – הוא כבר אינו זקוק לשם "מטרופולין" כדי לצאת לשוק בגדול. אבל המותג כנראה חזק יותר. טוב שם משמן טוב.

רשימת שירים: תעשה לי טוב – דנה עדיני, אתה גומר אותי – צליל דנין, בתחנה הבאה – ברי סחרוף, ישר ללב – מיכה שטרית, Where Did You Sleep Last Night? – מאיה מאירי, Six Heures – ריף כהן, פתיל קצר – ברק גביזון ואפרת גוש, שם, כי אין כהר כאן – מונקיה סקס, Trust – עופר מאירי
בתמונות: עופר מאירי, דנה עדיני, ברי סחרוף, מיכה שטרית, ריף כהן, מוניקה סקס

דנה עדיני – תעשה לי טוב

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. ציפיתי ליותר, אחרי הסינגלים (שירים 1,2,4) ….המעולים… לשאר השירים פה אין ערך יוצא דופן בהיבט השירים\לחנים אבל באספקט המוזיקלי- בהחלט משהו מכשף ומעניין. זהו יותר פרויקט קטן ומוזיקלית חצי מדליק, מאשר איזה אלבום חדש עם בשורה אישית (הכתיבה הכללית גם כן מזיקה ללחנים, "אוי העולם, אוי הגבעה").. אבל עדיין מעטים בישראל יכולים לתת לנו דאב (סגנון יחסית חדשני) כמו בשיר 2 עם צליל דנין. יותר מ 5 שנים מאז דיסק קודם של מאירי (כסולו לפחות, בהרכב מטרו הנוכחי) ובסוף זה כ–ל מה שיצא….. ?! חצי טוב, ואכן שחררו אותנו כבר מקאברים ומשפות זרות. אם כי גם בזה, אלבום זה לא עושה בושות, אבל גם לא סוחף. בתקופה האחרונה\קרובה- יוני ליבנה, עומר נקר, "פקעת אחת" של המשפחה (ראו בגוגל\באנד קאמפ), מלכה שפיגל באנגלית (שאצלה טבעיתת יותר, בהיותה גרה ונשואה לכזה)….. אלו הם הריליסים הטובים האחרונים שיצאו פה. אלבום זה גם טוב מספיק בשביל שזה ייגמר בשאלת הטעם האישי ואחרים יכולים לגמרי להתרגש מכל האלבום (הקצרר מידי) הזה .

    ראו באתרי לחדשים הבאמ-מ-ת הכי גדולים….
    http://rateyourmusic.com/list/DavidIs/best_israeli_music_in_2012/

  2. מטרופולין עשו את זה שוב.

    אלבום מדהים, הגיע הזמן.

    הדבר היחיד שחסר לי שם, זה פחות מהאלבומים הקודמים, כלומר, אין מספיק דנה עדיני, ברק גביזון…

  3. אלבום מהמם, וכל מילה נוספת מיותרת. 5 כוכבים, וגם מקום 1 בשבוע הראשון בהיסטוריה של אייטיונס ישראל. כבוד למגזר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן