טיפוס אורבאני ההופעה

שי לביא

מועדון שבלול ת"א
0/5

הטיפוס האורבאני מתגעגע למוסיקה הכפר האמריקנית. ערב במועדון שבלול, ושי לביא, מנסה להראות שהוא לא איחר את רכבת הרוק שדוהרת ל-2013. הרוח הגבית שמעלה אותו על הפסים מגיעה מהכיוון של הגיטריסט נתן סלומון, הנראה כהיפי המרדן, שלא גילח שערו מאז ימי המהפכה של וודסטוק. סלומון שר ומנגן ללביא את Forever Young של דילן, כדי לעודד אותו, שצעיר לנצח אינו רק עניין של גיל.
שי לביא מגיע למועדון, חמוש באלבום חדש, כשלצידו נתן סלומון, המעבד והמפיק המוסיקלי, מוסיקאי וגיטריסט ממייסדי להקת "בית הבובות". מה זה? חברו חציר ישראלי עם תבן אמריקני ותשלחו אותו העירה. הקאונטרי-בלוז מגיע מהכפר לכרך. בארצנו הקטנטונת המרחק בין הכפר לעיר, בין המושב לכרך מאפשר לך לעשות הסבה מהירה. לכבודה קובע שי לביא בשיר חדש: "אני טיפוס אורבאני" הגם שהצלילים לוקחים לכפרי האמריקני.
"כי אני עירוני/ אני טיפוס אורבאני/ מעדיף את הטבעי/ אוכל מזון אורגני/ בשבילי טיול בטבע/ זה שדרה ורחוב/ בעיני זה יפה / מרגיש עם זה טוב".
מאז עבר מהפסנתר לגיטרה – זה קרה לו, לשי לביא. מהיצירה הקולקטיבית – בימוי מחזות זמר, חגי יובל, להקות, מופעי מוסיקה – הנה בא הטרובדור הישראלי לא בניחוח החציר, אלא בטעם אבק דרכים של מדינות הדרום בארה"ב.
וכך נשמעת גם "אהבה בתלת מימד" – על אהבת המבוגר לילדונת – ללא גבולות, ללא פשרות, לא רצונית, שברירית. אהבה בתלת מימד של צד אחד.
הגבר בג'ינס מנסה להשיב משהו מהרוח הזו באמצעות קאונטרי מיוסיק המגיע יותר מהקאונטרי קלאב הישראלי מאשר מהדרום האמריקני. נוח יותר ללכת שבי אחרי מקורות המוסיקה הפופולארית, מאשר להמציא גלגל חדש. שי לביא יודע כי נתן סלומון נמצא עמוק שם בין מקורת הבלוז של המיסיסיפי למוסיקת הכפר הנשווילית. תנו לו (לסלומון) סולו גיטרה, כדי להבין ששום אקורדיון ופסנתר שלביא ניגן בעבר – לא יצליחו להטעין את המופע כמו צליליו של סלומון.
אבל הצלילים אינם מגיעים רק משם. לביא יגייס גם את לאונרד כהן של Dance Me כדי להעניק עוד משב רוח רענן להופעה שלו. הוא יעבור דרך הסקיסטיז ב"רוקד ושר" ויחזור למוסיקת הבוקרים האמריקנית ב"מנסה לשרוד", כשאר בסיום נקבל פעם שנייה את הקלישאה "לא כל מה שנוצץ הוא זהב וכסף" בשירת יודל של סלומון.
השירה הפשוטה של לביא אינה מתאמצת להיות אחרת ממה שהיא. את היומרות השאיר במקום אחר. גם כשלביא שר – "שוב הדלק מתייקר", אין בשיר אפילו שלט מחאה אחד של "צדק חברתי". מה שבאמת צריך הבנאדם זו עבודה, אהבה וקצת שלווה. בזחיחות הזו שבה שר שי לביא את השיר, בסטייל פולק קאונטרי ישראלי אפרורי נעים זמירות.

נגנים: נתן סלומון – גיטרה, אייל שרף – גיטרה בס, איתי וייס – תופים, יוסי לוי – גיטרה קצב, אביבה בן דוד – שירה
שירים: טיפוס אורבאני, הדברים הכי פשוטים, נסחף עם הצלילים, הילד ההוא, לא כל מה שנוצץ הוא זהב או כסף, אהבה בתלת מימד, Dance Me, שומע מנגינה, שוב הדלק מתייקר, רוקד ושר, מנסה לשרוד.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות