כל יום

אלון שר

מילים : נווה דדוש לחן : אלון שר עיבוד והפקה מוסיקלית: גל פדה
3.5/5

האם חספוס הבריטון וטון הרגש של אלון שר יצליחו להפוך את הטקסט הזה לבלדת פסנתר אולטימטיבית? הרגש שמבעבע עלול לשכנע שיש לו אחיזה חזקה בטקסט. מה הכאב שעומד מאחורי העצב והגעגוע שקיימים בביצוע של אלון שר? השיר מדבר על דרך ש"מלמדת שתיקה", על "זיכרונות" שעולים לפתע ועל דמות "שמחבקת את כולם". ובסופו – לא ברור על מה הכאב. בשיר יש גם תובנה – "והדרך היא האמת/ לכל אדם היא המהות". מה המהות? מה תפקיד הזיכרונות ואיך הגיעה לכאן דמות נשית מחבקת? המדהים הא שאלון שר, הזמר שחבר לאביב גפן ב"דה ווייס", שר את הטקסט הזה במנגינה נוגה (יפה מאוד) וברגש, כאילו הוא יודע יותר ממני, מהי מהות הדרך.

וזו הדרך שמלמדת שתיקה/ כמה עצב כמה שלווה/ ואני יכולתי להיות כל אדם / אך לא יכולתי לעצור את הזמן
כל יום כל רגע/ זיכרונות ששכחתי מזמן/ הם עולים בי כך לפתע/ ואת שם לחבק את כולם
וזו הדרך היא לא עוצרת איתי/ היא מתמשכת מאריכה שתיקתי/ היא מביטה בי על פלגי הנהר/ וכל רגע הוא כל כך יקר
כל יום כל רגע/ זיכרונות ששכחתי מזמן/ הם עולים בי כך לפתע/ ואת שם לחבק את כולם
והדרך היא האמת/ לכל אדם היא המהות/ עכשיו שנייה לפני הסוף אני נזכר
כל יום כל רגע / זיכרונות ששכחתי מזמן / הם עולים בי כך לפתע/ ואת שם לחבק את כולם

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות