חיים אוליאל מוציא מחדש אסופת שירים, והסינגל מכיל חידושים לשניים – הראשון שיר שביצע במסגרת להקת "שפתיים", שיר געגועים לילדות בעיירה החמה שדרות. אוליאל – פנים רבות לו. הוא נשמע פולק סינגר ישראלי אותנטי שממזג תרבויות בטבעיות יפה, שוזר נכון אלמנטים אתניים, שר בהבעה טעונה ואמיתית על "בית קפה קטן ואפור כשהיינו ילדים". מצד שני הוא משחזר להיט רוק עם זקן ארוך – "אני אצבע את השלכת בירוק" בגרסה משוחררת רסן ועתירת דציבלים שמזכירה כי פרט ל"שפתים" של שדרות אוליאל היה קרוב גם ללד זפלין של אנגליה, סוף השישים תחילת ה-70. זה יצא הבי מטאל וול-דאן, מה שמעיד על דואליות של יוצר שרק רגל אחת שלו נמצאת על אדמת שדרות. (מילים: חיים אוליאל, לחן: מיכה ביטון) (מילים: זמירה חן, לחן: יורם ארבל)
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email