הנערה מאיפנמה

אנטוניו קרלוס ז'ובים

הליקון דיסק כפול
4.5/5

צאו לארץ הבוסה של ז'ובים. אין צורך להזמין כרטיסי טיסה. כורסה, אוזניות, כוס יין, אורות עמומים. תחנות רבות. כבישים ראשיים. כבישים צדדיים. עם השירים של ז'ובים אתם יכולים לעשות גם אהבה. כן, גם הקשישים ביניכם. יש רקע טוב יותר? תקשיבו לקול חדר המיטות של דיאנה קראל שרה את "הנער מאיפנמה". דובי לנץ מזכיר שז'ובים ניגן כאן, בבריכת הסולטן ב-1994, ממש סמוך למותו. גם כותב שורות אלה יכול להעיד בשבועה.  אפילו לחצתי את ידו.
אחסוך את המבוא על ממציא הבוסה. האינפורמציה קיימת בדיסק הכפול. אני אשאר עם המוסיקה נטו. גם כאן אין הרבה מה לומר. טוב משמע אוזניים ממאה אלף מילה.
את הביצועים של אסטרוד ג'ילברטו, ובעלה ז'ואו, קרלוס ז'ובים עצמו, סטן גץ, שיקו בוארקה  – תזהו בקלות נסבלת מאוד. הכל חוזר בדיסק הראשון ברימסטרינג. לרבים – חומר מוכר עד לעוס, אבל כשצלילי הבוסה של ז'ובים עוטפים ברצף כזה, אין בעיה להתענג שוב.
עונג גדול גרם לי הדיסק השני – "חברים שרי ז'ובים". שימו לב לרשימה: דיאנה קראל, ג'ורג' מוסטקי, גל קוסטה, סטייסי קנט, קייטנו ולוזו, סרג'יו מנדז, אלה פיצ'גראלד, מרסדס סוסה, אליס רגינה, שרה ווהן, מילטון נסימנטו ועוד. רגעים מרטיטים באמת. יש ביצועים ששום תיאור במילים לא יצליח להסביר.

דיסק 1: ז'ובים וחברים.
דיסק 2: חברים שרים ז'ובים.

** מה היא "בוסה נובה"? בשלוש מילים: קצב מבוסס סמבה. סמבה ממזגת בקרבה תבניות קצביות הקשורות למוסיקה האפריקאית עם אלמנטים של מוסיקת מארשים אירופאית. בלי להיכנס לניתוח מדויק של המבנה הקצבי, הבוסה מורכבת יותר מבחינה הרמונית מאשר הסמבה, והמבנה ההרמוני הזה הוא שהשתדך יפה לג'אז האמריקני (סטן גץ, צ'ארלי ביירד) ואתגר מלחינים כמו אנטוניו קרלוס ג'ובים. 

על הבוסה נובה – הרחבה
אנטוניו קרלוס ז'ובים – הנערה מאיפנמה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות