ומה עם הנימוקים של השופטים?

דה וויס: שלב הדו-קרב 19.1

מייק סלע, יובל זדרמן, סהר שרב, סהר עזיי, הדר סיידוף, לינה מחול, מישה סוחינין, סיוון בהנם
3.5/5

מה לא עושים בשביל הצלחה? קחו את הזמר-זמרת שכבר חרשו במות, אפילו הוציאו דיסקים, אבל כשההצלחה בוששה להגיע בגדול, פנו לנסות קרש הקפיצה של דה וייס –כהזדמנות לקצר דרך. מולם:  הזמר-זמרת האנונימיים, אולי פחות מקצועיים, אבל בעלי איכויות ייחודיות שקורצות למנטורים להמשיך איתם.
במקרה של מייק סלע נגד יובל זדרמן (Sex On Fire) – לא הסכמתי עם חברי משינה שבחרו במייק סלע על פני זדרמן שמאחוריו כבר שני דיסקים. לא קיבלנו שום נימוק הגיוני-מקצועי שישכנע, מדוע החספוס של סלע עדיף בעיניהם של החספוס של זדרמן? הנימוקים שלי בעד זדרמן: העוצמות הרוקיות של סלע יותר מוחצנות, יותר "בועט", אבל גם יותר מניירות של זמר רוק, לעומתו בזדרמן יש חספוס של הפנמה שאינו מניירה לשמה, משדר יותר את עומק השיר, והוא בעיני פוטנציאל אטרקטיבי יותר מבחינה אומנותית נטו.
הסכמתי יותר עם ההעדפה של שרית חדד את מישה סוחינין על פני סיוון בנהם בשיר "ילד אסור ילד מותר" (מתי כספי, ביצוע מקורי – ריקי גל) סיוון – זמרת מקצועית בעל ויבראטו גדול, שיודעת לשיר ריתם נ' בלוז על גווניו, אבל אינה מסוגלת לצאת מהמניירה ולתת משהו יותר עמוק משלה. זו הסיבה שאנחנו שומעים אצלה בעיקר ביצוע גדול, פחות פרשנות אישית, פחות משהו ייחודי. מישה סוחינין, למרות שלא נתן ביצוע גדול, נשמע יותר "עצמו", בעל יכולת טובה יותר להתפתח כזמר,  מעין חומר גלם נדיר שראוי לליטוש טוב. ועדיין – הבחירה אינה פשוטה. סיוון בנהם בהחלט ראויה להמשיך, כי היא הגיעה לדה וייס בזכות קולה, בזכות יכולת הביצוע שלה, אבל שרית חדד חשה ככל הנראה,  שאין לה לאן להתקדם איתה. מה זה אומר: שלא כל זמר מקצוען, שכבר הוכיח עצמו על במות צריך להגיע לדה וייס.
חומר גלם נדיר? לינה מחול. שלומי שבת בחר בה בקרב מול הדר סיידוף המצוינת בביצוע With Or Without You של U2. הוא צדק, ולא רק בשל הסלסול שהוא שמע בקול שלה, אלא משום שמחול מכילה בשירתה את סוד הקסם המסתורי שאנחנו מחפשים בזמרים בלעדיים. זהו ההבדל בין מצוינות לבלעדיות.
אביב גפן בחר עבור סהר עזימי וסהר שרב את "עורי עור" – שיר מחאה שלו העוסק באטימות. התחושה הטבעית היא שסהר עזימי, אמן, רקדן בעל רגישות הנובעת ממצבו המיוחד (נשא נגיף האיידס) ימלא את השיר הזה ביתר עוצמה פנימית מול זמר צעיר שאפילו אינו יודע מהו HIV, ונשען בעיקר על הסלסול הקולי שלו, המאוד "נקי" כשמדובר בפופ ים תיכוני. אביב גפן החליט לבחור דווקא בו. גם כאן לא קיבלנו נימוק משכנע, פרט למשפט סתמי כמו – "סהר שרב הוא אחד שהייתי רוצה לחבק וסהר עזימי הוא אחד שאני רוצה להגיד לו – בוא ונזיין את כל העולם". אם תרצו – תמצית מסוימת של השיר. אז מדוע בחר גפן ללכת דווקא עם זמר "מזרחי" מסלסל שמחאה לא בדיוק הראש שלו?

מייק סלע נגד יובל זדרמןSex On Fire במקור של Kings Of Leon

סהר עזימי נגד סהר שרב – "עורי עור" במקור של אביב גפן והתעויוט

לינה מחול נגד הדר סיידוףWith Or Without You במקור U2

מישה סוחינין נגד סיוון בהנם"ילד אסור ילד מותר" במקור ביצוע של ריקי גל

דה וייס – שלב הדו-קרב: מיייק סלע נגד יובל זדרמן, סהר עזימי נגד סהר שרב, לינה מחול נגד הדר סיידוף
מישה סוחינין נגד סיוון בהנם

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות