שלומי שבת תיאר את הביצוע של חי איילון בשיר "לתת ולקחת" (שלמה ארצי ודודו טסה) כ"מתאים לו כמו בורקס". גם אני התגלגלתי מצחוק. ההמצאה הזו שיצאה לשלומי מאני-לא-יודע-איפה מפנה זרקור לשופטים-מנטורים. למעשה, הם הכוכבים הגדולים של The Voice. הם חלק מחישובי מכונת הרייטינג של התוכנית. אין ספק כי גם הם עומדים למבחן כל דקה.
לא יכול להיות שהערת סרק כזו תצא משופט מקצועי. מרגול בזמנה ("כוכב נולד") ירתה טקסטים מפולפלים, לעיתים שטויות אוויליות, שיצאו לה בשליפות ספונטניות. לשלומי שבת הייתי מציע: אל תלך על זה. בורקס הוא בורקס ומוסיקה היא מוסיקה. מטפורות? יש מקום למטפורות בתנאי שהן מוצלחות. זו לא.
אביב גפן נעול כביכול בעולם הדימויים שלו. מבחינתו יש איזושהי סתירה בין "קול פעמונים" כמו של אופיר בן שטרית ששרה "עטור מצחך" בקרב נגד דפנה שילון ובין היכולת ללכת על "קיצוניות" במוסיקה. כלומר – לא די ב"קול יפה". השאלה מה מכיל אותו "קול יפה" לא כל כך מעניינת אותו. לגפן יש תאוריה:  "אמן אמיתי" צריך להגיע ל"דה וויס" עם "מטען גדול" או בלשונו: "אני לא רוצה להביא לגמר אנשים ששרים קאבר יפה". גפן משחק אותה באוונטה של יומרה ענקית, אבל בשורה התחתונה, הוא בכל זאת בחר להמשיך עם "הקול היפה" של אופיר בן שטרית על פני הגרסה היותר נועזת של דפנה שילון לשיר המאתגר, שניסתה משהו אחר לעומת הביצוע השגרתי. מה זה אומר: שהיומרה הגדולה היא אכן בעיקר תאוריה פלצנית.
שרית חדד היא המאמי של המשתתפים, מחבקת, מנסה לשחרר אותם בחזרות, להעניק להן מהביטחון של עצמה באמצעות תיפוף. הפעם בדו-קרב בין חי איילון נגד נועה בראל (השיר "לתת ולקחת" המוכר משלמה ארצי ודודו טסה) היא התמקדה בבראל ובחרה באיילון. למה? דווקא במקרה הזה ניסיתי לשמוע ממנה תובנות יותר מושכלות על אופן הבחירה שלה, מה סיבת ההעדפה של זה על זו, אבל שרית אינה מצטיינת, בלשון המעטה, בניתוח העמדות והטעמים שלה. ההערות שלה חוזרות על עצמן. לא מעניינות. וגם: מדוע העדיף שלומי שבת את יאיר לוי על נופר מורדכייב בביצוע "האיש ההוא" של אהובה עוזרי? בזכות המאוולים, הסלסולים? שבת מאוד רגשני, מחבק, לב גדול ("הלב שלי עם אבל אני בוחר ב..") אבל בתחום ההערות המקצועיות – אני דורש ממנו שדרוג משמעותי.
לשלומי ברכה ויובל בנאי הייתה בחירה קשה בין דניאלה מילוא וסוזנה בוביס. שתיהן שרו את Suddenly I See של ק.טי טאנסטול. לטעמי – השניים הם השופטים-מנטורים המוצלחים-אמינים ביותר של The Voiceישראל 2013. יובל בנאי לא נמס מול הדמעות שפרצו מעיניה של סוזנה בוביס. "תשאירי את הדרמה בצד ותתמקדי במוסיקה", אמר לה. הוא צדק. דה-וויס הופכת יותר ויותר לתוכנית של דרמות ודמעות, ופחות מתמקדת מקצועית במוסיקה. יובל בנאי חושב שיש לנטרל את המוקש הזה. ובאמת: הבחירות של השניים מצליחות לנטרל את כל מה שאינו שייך למוסיקה.

אופיר בן שטרית-דפנה שילון, חי איילון – נועה בראל, נופר מורדכייב-יאיר לוי
דניאלה מילוא-סוזנה בוביס