ארבעה ימים אחרי שכתבתי על הדיסק – אני מקבל המחשת השקתו בלייב. בטח שחולפת מחשבה – אם הדיסק כל כך טוב, למה לקלקל לעצמך. אחרי הכל תזמורת קלאסית – יכולה להיות נטע זר (ומשעמם) במופע שמשתייך לז'אנר, שאינו חנוט בחליפות וענוב בעניבות. אחסוך במילים: הכל יותר מבסדר. אנסמבל מיתר שחרר עניבות כדי לעבוד בשביל ערן צור. לא להיפך. הקלאסי חבר לרוק. הדיסק המצוין הגיע לבמה וקיבל את הכבוד לו הוא ראוי.
והרי קיצור הפרק הקודם: הרעיון למפגש היה של הפסנתרן עמית דולברג, מנהל אנסמבל מיתר. הוא נועד להיות ערב חד פעמי בפסטיבל הפסנתר מארח 2011. זיו קוז'וקרו, האיש שניצח על האנסמבל סייע לערן צור להפקיע את השירים מחלקת אדמתם הראשונית ולנוטע אותם באדמה חדשה. האתגר – להעניק חיים חדשים לשירים המוכרים. מה שהתחיל כניסוי – הפך פרויקט והגיע עד לדיסק. ערן צור לא שכח להזכיר לבאי רידינג, כי כל מי שאהב, יכול לקחת את הערב הביתה בצורת דיסק שממתין (למכירה) בחוץ… האמת? שווה. שווה.
כמוסיקאי של אינטרפרטציה – ערן צור אוהב לאתגר עצמו מחדש – גם כשמדובר בלהיטים הותיקים שלו. שירים כמו "תמונה אימפרסיוניסטית", "בעיון הסערה", "פרפרי תעתוע", "ערב ב' בכסלו" נשמעים עדיין אותנטיים בגרסותיהם המקוריות, אבל העיבודים החדשים מחדדים את קווי המתאר של השירים, מעניקים להם רובד מרשים, מוסיפים מימד לנרטיבים שלהם. במסגרת החיבור בין הז'אנרים – הלך קוז'וקרו יותר רחוק: בשני שירים העיבוד שואב מהקלאסי וחובר אליו: "בלילות של ירח מלא" – עם האוברטורה של הקונצ'רטו דה ארנחואז לרודריגו, "ועם הזמן" של ליאו פרה (מילים: אביב גפן) – סונטת אור ירח של בטהובן.
ערן צור, מעונב אדום, הגיע מלא מוטיבציה לערב הזה, כאילו הוא משיק יצירה חדשה. אין ספק: המוסיקה נשמעה רעננה כאילו נולדה מחדש באינטראקציה הזו בין החטיבה הקלאסית (8 נגנים) הפסנתרן עמית דולברג  ואיש ההקשה אסף רוט. ופתאום התברר כי השירים האלה חיים מחדש, גם אלה שאינם שלו כ"ועם הזמן" ו"נשל הנחש". קינוחים: "פרח שחור" – ללא התזמורת, באינטרפרטציה תיאטרלית מפעימה ועיבוד ל"ג'ינס או תרנגולים" בעיבוד לקלידים, הקשה וויולה – כדי ליצור התרחשות מוסיקלית מסעירה. מי שכבר מכיר את ערן צור על בוריו, מוזמן להיווכח שחסרים לו עוד כמה פרטים חשובים.

שירים: פתאום נהיה קיץ, פרפרי תעתוע, ערב ב' כסלו, בעין הסערה, המנון לאדישות, בגדה בגדה (קטע סיפורי חדש), עלבון, הוא והיא, ועם הזמן, תותים, אהובתי ירולשים, תמונה אימפרסיוניסטית, בלילות של ירח מלא הדרן: פרח שחור, גינס או תרנגולים, נשל הנחש.
נגנים: מנצח – זיו קוז'וקרו, קלידים – עמית דולברג, כלי הקשה – אסף רוט, קורדילה האגמן – כינור, יונתן קרן – ויולה, משה אהרונוב – כינור, יוני גוטלוביץ' – צ'לו, מרגריטה טימישין – חליל, יעל זמיר – אבוב, גלעד הראל – קלרניט, אלון ראובן – קרן.

צילום: מרגלית חרסונסקי