המנגינה ניצחה את המילים. יחסים בינו ובינה ניגפים מול ההתרחשויות החיצוניות. האשמה שהוא חש מולה מבלי להבין את פשרה, ומנגד – השרב שנשבר, גורל העולם. הדרך שהיא מכוונת אותו לבחור מול המנגינות ברדיו. אלירן לוי עמל על הדיכוטומיה הזו בניסיון לבדוק תמונת חיים שלמה של יחסים אישיים מול שינויים במזג האוויר והמוסיקה שבוקעת מהרדיו .
לג'קו אייזנברג יש נוכחות קולית מרשימה, שיכולה להפוך שיר פופ בינוני למבע עוצמתי טעון שמחלחל למקומות הרגישים. זה לא קרה כאן, למרות שהביצוע והעיבוד – קורקטיים, אבל עדיין לא כאלה שיהפכו את השיר ליצירת פופ ייחודית. מנגינה ומקצב שמוציאים לנסיעה קלילה בדרך אליה, אלא שהביצוע הוא קולי בעיקר, כאילו ג'קו נמצא מחוץ לסיטואציה.
* השיר הוקלט במסגרת פרויקט "פנסים" – זמרים שרים את שירי אלירן לוי.
יש המון/ כבישים/ ואנשים/ בדרך אליך
בעקבות ימים קשים/ איש הרדיו מאשים/ זה לא מגיע אליך
אצלך/ יש רק את ואני/ מין גן עדן זמני/ בתוך גבולות החדר
נמצאתי אשם כשבכית/ לא הסברת/ לא ניסית / מה לא עשיתי בסדר
תראי איך השרב/ נשבר
מתפוגג בעיניך/ אולי נזכרתי מאוחר/ אני כבר/ בדרך אליך
כותרות על גורל העולם/ מספקות תירוצים/ להתנתק ולברוח
אבל את/ מכוונת אותי/ איזו דרך לבחור/ איזה שקר
לזנוח
מדליק את הרדיו ונכנע/ לצלילים
הכינורות מגלים
לא שמרתי על שנינו
איך היינו זה עם זו מדברים
בין שקיעות לבקרים
עכשיו יש שקט בינינו
תראי איך השרב…
כמו תמיד/ המנגינה / ניצחה את המילים/ אין מספיק זמן לדבר/ צריך להתעורר
תראי איך השרב…
תגובה אחת
ג'קו אמנם לא כתב את השיר אבל דווקא נשמע שהוא מאוד מתחבר אליו ולא רק בקטע קולי. השיר מאוד מתאים לו.
גם בקליפ שיצא אתמול ליוטיוב אמנם פשוט אבל מרגישים את החיבור, לפחות בעייני..
http://www.youtube.com/watch?v=pD9lTqUMjJg