הופעה מיוחדת

אברהם טל והתזמורת הקאמרית הישראלית .

בית האופרה המשכן לאומנויות הבמה ת"א
4/5

אברהם טל במעטפת קלאסית? נראה שאין זמר ישראלי מצליח, שיסרב לרשום לעצמו נקודת שיא מהסוג הזה – הופעה עם תזמורת קלאסית. זה דורש כמובן לתפור חליפות חדשות לשירים, למצוא נקודות מפגש בין הפופ לקלאסי, כמו גם "ערכים מוספים" ורעיונות משדרגים. האם כל זמר מתאים לחיבור הזה? – ממש לא.
אחרי הערב הזה, חשבתי שלאברהם טל מתאים דווקא הרכב מולטי אתני ג'אז פאנקי עשיר, שיכול לקחת אותו רחוק יותר, מאשר האנסמבל הקלאסי. כמעט שום עיבוד לתזמורת לא ממש הפרה את אברהם טל בצורה כזו, שיש לרוץ מחר לאולפן להקליט. דווקא הנגינה של הריתם סקשן שהצטרף – עדי גולדשטיין בפסנתר (לעיתים ג'אזי) איתמר דוארי המצוין – בכלי הקשה ומיקי ורשאי בבס, נתנה לאברהם טל רגעים טובים בערב הזה.
אהבתי הביצועים ללא תזמורת. "קול גלגל" – טל נטו. מה רע? "פסטיבל" בליווי הטריו – יפהפה. גם רעיון הנגינה סולו ביוקללה בשני שירים היה מצוין, הגם שטל טעה באקורדים. הביצוע הזה החזיר אותי ל"בואי נשכב" מהאלבום החדש "שושנה" – ביצוע אקוסטי אפרו קריבי מינימליסטי בליווי יוקללה. אברהם טל מתערטל מאלקטרוניקה, אקוסטי למהדרין בליווי גיטרה בודדת. שר "בוא כמו שאתה/ בוא כמו שאתה/ תהיה מה שטוב בשבילך" – מגיע לגוון ספיריצ'ואלי. זוהי הספונטניות שאני מחפש אצלו, שקצת חסרה לי בחיבור לתזמורת הגדולה.
זמר הנשמה בעל הקול המופלא הטהור והזך בתחושותיו מתאים יותר להפקת של מוסיקת עולם אלקטרו-ביט-גוספל-קרוס קלטשר עם נגיעות קלטיות ושירת אפרו כפי ששמעתי בדיסק האחרון.
לא שאני נגד אילן מוכיח והקאמרית הישראלית. היו רגעים של חיבור יפה במיוחד בסיום ("מחוזקים", "אלהי", "הזמן עושה את שלו"), ואין שום בעיה לרשום את הערב הזה כאפיזודה חד פעמית, שתוציא את טל והקאמרית נשכרים – כל אחד מטעמו הוא.
הקהל שמילא את המשכן לאומנויות הבמה, לא חיפש אקספרימנטים בין פופ לקלאסי. הוא רצה  להיטים לשיר, אבל המקום, המעמד, האירוע המיוחד עשו את שלהם. אווירה כזו אי אפשר להשיג לא בבארבי ולא בזאפה. אברהם טל קיבל את שרצה – מעמד שיא בקריירה שלו.

רשימת שירים: אדם צובר זיכרונות, והבוקר יעלה, אני איתך, תני לי דקה, הזמן עושה את שלו, שיר הלל, אם בלשונות, אם את הולכת, קול גלגלגל, פסטיבל, אורות, שדות האש, מחוזקים, אלוהי, הזמן עושה את שלו.
נגנים: התזמורת הקאמרית, עדי גולדשטיין – פסנתר, מיקי ורשאי – קונארבס, איתמר דוארי – כלי הקשה. עיבודים וניצוח: אילן מוכיח.

צילום: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות