שני חדרים – הקליפ

דוד לביא

מילים ולחן: דוד לביא הפקה מוסיקלית: צח דרורי
5/5

דוד לביא שר ברגישות מלנכולית את תחושותיו האמביוולנטיות כלפי האל. פונה אליו בגוף שני. האמונה הייתה ענקית, ניסיון החיים לא היטיב עמו. לא ממש איבד את האמונה. היא עוד קיימת כאשר מודחקות שאלות קיומיות שלו כלפי עצמו. פעם, התמימות הילדותית אפשרה לו להאמין בלי שאלות ובלי להיפגע, הבגרות –  ועימה התמודדות פנים מול פנים עם המציאות – הביאה לכפירה ("בשר וחלב מתערבבים במיטה"), כאשר שאלת השאלות היא: "איך יכול להיות שאתה אוהב אותי ולא יודע מה חסר לי" – שאלה שכל מאמין צריך לעשות לה "דליט" ממסך מחשבותיו, זו ה-שאלה, שעומדת במוקד המצוקה האנושית.
דוד לביא נשמע כאילו אינו שר, אלא מדבר אל האל, כמהלך על בהונותיו, בסביבתו הקדושה. הוא אינו זועק, אלא מקונן באיפוק כואב. העיבוד של צח דרורי עוטף בתערובת של מיתרים אקוסטיים ואלקטרוניקה את צפונות הלב בצלילים שהם פס קול, שמעצים את הנרטיב. דוד לביא מוכיח שוב, שהוא אחד היוצרים היותר אותנטיים שיצאו מ"כוכב נולד", יוצר של לב ופה שווים.

ערב טוב, אני שוב איתך/ הפעם אני לא לבד, לא נגדך/ כמו תמיד נלחם במלאכים,/ שם כבר לא מספיק לי/ (מי היה מאמין)
כשהייתי קטן פיניתי לך מקום בשני חדרים/ אף אחד לא פינה לי בחזרה, אז נדחפתי/ לרווח הצר שבין הכיורים
איך יכול להיות שאתה אוהב אותי/ ולא יודע מה חסר לי?
שוב תודה שהסתדר לך/ להיתקל בי ברחוב, לעשות לי חצי טוב/ ערב טוב, אני שוב יכול לאהוב אותנו/ כשאני שוכח אותי
כשהייתי קטן הצצתי בלי להיפגע/ היום אני פה, במקום שבו/ בשר וחלב מתערבבים על מיטה
איך יכול להיות שאתה אוהב אותי/ ולא יודע מה חסר לי?

דוד לביא – שני חדרים הקליפ

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. משום מה לי זה לא ממש נשמע כמו שיר על אלוהים אלה על משהו ארצי יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות