עפר בשן מתבונן במישהי הרסנית וגם בעלת הרס עצמי, אבל רואה אצלה גם התחלה של שינוי לטובה. הקיצוניות ההרסנית תיעלם בעקבות משבר שיגיע. עם זאת – לא תשתנה מן הקצה אל הקצה עדיין יהיו כאלה שיפגעו ממנה, ואילו אחרים יודו לה, כביכול, על כך שעכשיו "היא בעצם יותר". (יותר מה?) נכון שבשירה יש היתר לניסוחים לא בהירים, אבל הניסוח הזה לא מיטיב עם השיר. 
הטון המספר עליה מגיע ממקומות נרגשים הזדהות עם הסיפור. מצד שני, המנגינה, מקצב השלושה רבעים והעיבוד עושים מזה מלודרמת מלודית ממותקת בניחוח צרפתי משהו, שאינה מקרבת אותך אל הסיפור בגרסתו של המספר המזמר.