chaviv1988-b.jpg

לאבד עניין בזמן

עידן חביב

אן.אם.סי
4.5/5

זמן הוא אחד האויבים הקשים שלנו. האם אפשר לנצח אותו? עידן חביב פותח את הדיסק על כדור פורח ב"אם אני בא" – "הכי קרוב אליו", כמה דקות של אי פחד, של תחושה רגעית של "כמה טוב לחיות". אולי ככה נצליח להתגבר ולו לזמן קט על אכזריות הזמן. המוסיקה יוצרת תחושת שיוט, נוגעת לא נוגעת, אווירה שמימית. קול נוגה נגוע בשקיקה.
נוגה-נגוע-בשקיקה –זה עידן חביב. הטון הזה נשמע גם ב"יתגבר" – על המתנה לרגע מיוחל, על ניסיון לגעת בלא מושג, – ארמונות נמסים בגשם, יהלומים נעלמים. העיבוד האלקטרוני מקשט בצליל אווירה-הזיה. עוטף אותי.
"לאבד עניין בזמן" ממשיך את הקו הריחופי-עגמומי הזה, ניכור מהמציאות, תחושת "חלל" ובקשה לתת לו סולם כדי "לאבד עניין בזמן", להיות הכי גבוה. שלושה שירים שקובעים קו אווירה קוהרנטי.
ב" עכשיו או לעולם" – עידן חביב שר ברגישות ובהתרגשות על אהבה שעלולה לחמוק ממנו. הוא מבקש להצילה. חביב משתמש בדימוי של ים והפלגה לתיאור רגשותיו. מזמין אהובתו לשיט רחוק, בהשאלה – להשתחרר מכבלי היבשה (מוסכמות חיים) כדי ליצור תנאי שחרור, שיאפשרו להתגבר על הקשיים ולהישאר יחדיו. הוא מזמין אותה לדבר. הזמן – קריטי. הים משמש גם כמטפורה לדרך וגם עומק עצום – האהובה עבורו כים של סודות, שרק בהפלגה יוכל אולי לפענח.
גם כאן אני משתכנע שחביב משדר תחושת כנות בטון הקולי המאופק, כמו נע על בהונות, געגוע נוגה-ענו, צליל "קטן" שמשדר רגש גדול, מנגינה קסומה שזוכה לעיבוד יפה לגיטרה קלאסית שנשמעת כמו נבל, מוסיקה שנוגעת בבלדה העממית, חפה מטרנדיות. עידן חביב מצליח להמחיש את הרוחות המנשבות במפרשי אהבתו.
ב"אור אדום" זה אותו טון מדוכדך, קו מיוסר-נוגה משהו של טרובדור רגיש. השימוש בים כמטאפורת טביעה, גם במונחים של שפל וגאות מבטא את תנודותיו הרגשיות. אנחנו איתו בשפל, אבל יש חבל הצלה – האהובה. קורא לה ומבקש ממנה לשוב ולחזק אותו במרוץ החיים.
מצד שני, הוא אינו מפסיק לנתח את מצבו הרגשי, את הסערות שמתחוללות בו – מודע לעובדה שכל אופציה בה יבחר תדליק אצלו אור אדום, גם כשהוא לבד, גם כשהוא מאוהב.
עידן חביב משרטט בקווים פיוטיים יפים את המתחולל בנפשו. המוסיקה הקליטה, הקצב הידידותי (שיר לאוטוסטראדה) אינם מעקרים את תחושת האמת שחביב מביע בקולו המחוספס – שאכן משדר "אור אדום". העיבוד האלקטרוני הטעין באווירת הזיה שאין בה "פיקים", ללא שינויים דרמטיים, אלא אחידות שנועדה כמו להכניס אל נבכי קולו הפנימי.
ב"נמלטים". חביב שר על בקשת קרבה של "נמלטים בחושך" לעם אלהים, גם על המגע. "כמו כל יום" הוא שיר על "דרך מחשבות אל תוך חלום" – וגם כאם ניסיון להתנתק במוסיקה מיד-טמפו רכה מעוטרת שריקה מתנגנת בקצב שמעלה אותה על נתיב המיינסטרים הלוטף.
ואם חלום – זהו המגע הכואב-מזכך-משתוקק שנשמע בשיר "לפחות בחלומות", וגם מגיע ב"לשתות ולחיות" שיר התפקחות המר לתוך מציאות חיים שבה הסוף ידוע מראש, כש"הימים כלילות עליי/ כצרור הבטחות כבד מברזל על צוואר חשוף ונושם" – וזו כבר כתיבה שירת צרופה של משורר היגון. ("אוניות יוצאות מלאות/ גולשות אל תוך יער שחור/ בין העצים גדלים ילדים/ וצפירה את השקט תסגיר")
אומרים שהשירים היפים מגיעים מעצב-סבל-צער. אצל עידן חביב מורגש שזה מובנה, זה סגנונו, יוצא משם, מילים שמתחברות לשירה יפה, נובעות מהחסר – כדי כדי להביע ערגה. העיבודים-הפקה המוסיקלית שלו ושל גלעד שמואלי מצליחים לשדר כמעט אחד לאחד את התחושה, ליצור אחידות צליל נפלאה.

שירים: אם אני בא, יתגבר, לאבד עניין בזמן, עכשיו או לעולם, אור אדום, נמלטים, כמו כל יום, לפחות בחלומות, לשתות ולחיות


וידיאו: "עכשיו או לעולם"

וידיאו: אם אני בא

אור אדום

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן