ישחקו הנערים לפנינו. ישחקו לפני אלי דג'יברי. הוא מוכן לגלות שעופרי נחמיה המתופף שלו הוא בן 19. לגבי הפסנתרן העילוי גדי להבי – סודי. לא נעים. תעשו חשבון: ב-2012 הוא היה בן 16. דג'יברי אוהב להיעלם לכמה רגעים כדי לתת לילד הזה, שנראה עוד כמי שזקוק לחיבוק של אמא, לאלתר. ואיך הוא מנגן.
מדברים היום על אלי דג'יברי בנשימה אחת עם אל פוסטר, הרבי הנקוק, בראד מלדאו, רון קרטר (שניגנו איתו), אבל גם עם הנגנים הצעירים של ההרכב החדש – גדי להבי בפסנתר, עופרי נחמיה – תופים, ברק מורי – בס. תקשיבו לטון, למלודיה, לזרימה. לא תמצאו פערים גדולים בין הדור החדש לדור הנפילים.
יש הסבורים, שג'אז היא מוסיקה טכנית בעיקר לאנינים. בא אלי דג'יברי עם נגניו לומר: מה פתאום. מרגע שסיימתם לאכול, אנחנו ואתם הולכים להמשיך ליהנות. נו דאל מומנט. השקת Twelve הייתה הקינוח המתוק של הסועדים בזאפה תל-אביב עם הרבה קצפת. דג'יברי בטנור, בסופרן – ורסטילי מאוד, סול-פאנקי, לירי, מסורתי. נשמה בנגינה.
הדרך של אלי דג'יברי בעשר השנים אחרונות בג'אז הייתה פתלתלה ונועזת, ובערב הזה היא מגיעה למיצוי מכל בחינה מלודית והרמונית. בשביל דג'יברי – ג'אז הוא מסלול של חידושים והפתעות, של התנסויות מאתגרות, אבל ידידותי מאוד למשתמש. דג'יברי לא מהסס ללכת על להיטי ג'אז. קחו שני השירים מהאלבום Twelve שיצאו בסינגלים: The Spider ו – Liora Mi Amor. את "העכביש" הוא מנגן בחום ובתשוקה. המיוחד בנגינה שלו אינו רק האלתור, אלא היכולת לשרטט סיפור במלודיה ולהביע תחושות (בלעז – lyricism). דג'יברי מוביל גם את הנגנים שלצידו לנגינה עשירה וסוחפת. את Liora Mi Amor שמענו בגרסת השיר בביצוע שלמה יידוב , ובערב הזה בגרסת טנגו-ג'אז פריך וקולח.
כמו שכתבתי על הדיסק החדש: עונג ג'אז גם למי שפוחד מג'אז. לא, לא מדובר במיינסטרים ג'אז מחניף, אלא במוסיקה עשירה, בשלל מנגינות-אלתורים–סיפורים המנוגנים על ידי אלי דג'יברי וחבורת הנגנים צעירים, שראויים להגיע לכל פסטיבל יוקרתי על הגלובוס.
הצליל, שדג'יברי מפיק מהטנור, מלודי, בשל, מיוחד, מלא עומק ועוצמה, מעיד על בגרות יצירתית. הנגנים שלצידו, ובמיוחד גדי להבי, הם משב רוח חזק במפרשי המוסיקה שלו, או כפי שדג'יברי עצמו כותב בדברי ההקדמה – "צעירים בגיל, מבוגרים ברוח…"

ממבו", Liora Mi Amor, שיר ישראלי