אזהרה לשונאיו של זמר הבלדות: כמעט אין חדש. זה אותו ג'יימס בלאנט האמוציונאלי, ששר כאילו בלדת-אהבה היא כל חייו. מה שאומר – בשורה לאוהביו שממשיכים איתו מאז You're Beautiful שהפך אותו סטאר ב-2004: שומר על קו מלו-מלנכולי יציב, קליט, שירים שאתם יכולים לצאת איתם מיד לכביש הראשי, מופקים ומעובדים במינונים המדויקים לבלאנט.
זה כבר אלבומו הרביעי בהפקת טום רות'רוק (בק, מובי, פו פייטרס). לפחות שישה שירים הם בעלי פוטנציאל לכבוש פסגות, כולל הסינגל Bonfire Heart. באלבום אין כמעט "פילרים", מסוג השירים שאתה מעביר הלאה בשלט. גם הקצבי (Heart To Heart) וגם הבלדה המלודית (Miss America) ראויים להיכנס לרשימת ההורדות להשמעה. גם Postcards, שנע על קצב רגאיי.
בלאנט דרמטי כשהוא שר ב – Miss America, שורות כ:Does another voice sing in heaven’s choir tonight / to fill the silence left behind / and I don’t know what goes on in your mind / I’m sure it’s enough to make me cry…” – "האם קול אחר שר במקהלת השמיים הלילה/ למלא את השקט שנשאר מאחור/ לא יודע מה עובר במחשבתך/ אני בטוח שזה מספיק כדי לגרום לי לבכות"….
ג'יימס בלאנט חי בעולם פנטסטי בו כל הבעיות יפתרו במילה יפה, מרגשת. גם השירים היותר קצביים מיוחדים כמו שיר הפופ פולק Bonfire Heart או Bones הם חלק מעולמו הסולידי-מעודן. מה שייאמר לזכותו: בקולו הפלסט הגבוה הבהיר, התחושתי, הסנטימנטלי, הוא נשמע אותנטי. לקול הזה ממש לא מגיעות לו כמויות הכסח שהוא סופג מהביקורת. יכול להיות שהוא נעלב ונפגע, אבל יש לו קהל בדיוק לסגנון הזה, ממש כמו שלזמרת כדיידו יש קהל ענק לשיר הפופ העכשווי שלה.
“I have never been a beautiful boy / never liked the sound of my own voice…”, כך פותח בלאנט את Bones. גם אם אינכם מאמינים לשורה האוטוביוגרפית הזו, בלאנט משכנע שהוא מאמין בה. מה שבטוח: גם אוהביו יאמינו לו. יותר מזה: האלבום הזה יביא לו אוהבים חדשים.
1. 'Face The Sun'
2. 'Satellites'
3. 'Bonfire Heart'
4. 'Heart To Heart'
5. 'Miss America'
6. 'The Only One'
7. 'Sun On Sunday'
8. 'Bones'
9. 'Always Hate Me'
10. 'Postcards'
11. 'Blue On Blue'
Bonfire Heart
