גם אם אינך "זמר", נסה שיר מן הלב. הלב משדר לעיתים אותות מצוקה אמתיים למיתרי הקול. ראם בשארי אינו נעים זמירות אטרקטיבי, קולו אפילו חלש ומוצנע,  אבל הוא שר שיר שכתב מליבה של אמא מתגעגעת לבנה שנמצא מעבר לים.
הקומוניקט שהגיע עם השיר מספר על בחר שגדל בשיכון המזרח בראשון לציון, עזב את ישראל, וכיום מתגורר דנבר קולורדו ועוסק בראיית חשבון ובנדל"ן. השיר "מכתב מאמא" מבטא את הנתק שחש בשארי, אבל הוא בחר לכתוב עליו – מתחושותיה של אמו, שדבריה הם תערובת של געגועים עזים וניסיון לשכנעו לחזור – "כי אנחנו מזדקנים" .
שיר סנטימנטלי קטן מלווה בצלילי עוד (שרלי סבח), שגם אם אינו פסגת הפופ, מצליח לשדר את עצבותו על האנשים היקרים שנשארו פה. יש כאן פיקחון, הזדהות ועצב שתורגמו ללחן נוגה, שהעיבוד העניק לו את הגוון האקוסטי התואם. רשימת הנגנים שמשתתפים בהקלטה מעידה כי בשארי החליט ללכת עד הסוף.

איך שנה עברה לך מהר/ אתה לא חוזר/ כבר אחותך חיילת במדים/ ספר איך בלימודים
ובחדר מיטתך ריקה / כן, היא עוד שלך/ קלטות זרוקות על מדפים/ מאובקים
ומעבר לים שמיים כחולים/ מעבר לים בתים כה גדולים/ מעבר לים מצאת חיים בשבילך
אל תדאג אם אבא מאוכזב/ אולי תכתוב לו מכתב/ הוא פשוט נהייה כל כך עצוב/ ומחכה שתשוב
ומעבר לים שמיים כחולים/ מעבר לים בתים כה גדולים/ מעבר לים מצאת חיים בשבילך/ מעבר לים אתה לא גדול
מעבר לים ראית הכל/ מעבר לים אתה לא שייך בעירך
בעוד שנה הבטחת שתחזור/ אל תדאג אנחנו נעזור/ כי עברו כל כך הרבה שנים / אנחנו מזדקנים