שלומי שבן צילום מרגלית חרסונסקי

לילה אחרון בלונדון

שלומי שבן

מילים ולחן: שלומי שבן הפקה מוסיקלית: תמיר מוסקט ואסף תלמודי
3.5/5

שלומי שבן שר סיפור כמו זמר צרפתי בקברט אפלולי. תקראו לזה שנסון, אם כי סיפור העלילה אינו מתרחש בפריז אלא בלונדון. סיטואציה: הלילה האחרון. הוא לבד במסעדה שוקקת. מחר בבוקר הוא עוזב את העיר, שהסבירה לו איך אפשר להסתדר "בלי אהבה ובלי חבר", אבל נתנה לו השראה. ובלילה הזה, בתוך ערפל של דיבורים, שואלת אותי מישהי שאלה ונעלמת אל תוך הזיכרון.
שיר קטן שמזכיר ימים ששמענו מוסיקה מיוחדת של "שירי משוררים", לחן שאינו מתכוון להיות הלהיט הבא במצעדי הלהיטים. עיבוד ששומר על אקוסטיות עדינה. צליל מפוחית שמעורר בלוטות הנוסטלגיה. תנו לי להמר: אם שלומי שבן לא היה חתום על השיר, עורכי התוכניות ברדיו, היו מניחים בצד. מהסוג שלא דחוף לשדר. הלילה האחרון של שלומי שבן בלונדון נשמע התרפקות נוגה מתקתקה, מוסיקה בעלת זהות "שבנית", אבל כסינגל הראשון לקראת האלבום החדש שלו – השאירה אותי לא יותר מאשר בתחושת נעימות לוטפת, שאינה גורמת לרוץ לספר על השיר החדש של שלומי שבן.
*** שלומי שבן על השיר: "בשנות ה-90 הייתי סטודנט בודד ועגמומי למוזיקה בלונדון. אחרי שלוש שנים קשות החלטתי לעזוב. דווקא בלילה האחרון שלי בעיר היא בחרה לחייך אלי, ופתאום נראתה לי כמעט אפשרית. אבל אני כבר הייתי בדרך הביתה. השיר לילה אחרון בלונדון, שנכתב כמעט חמש-עשרה שנים לאחר מכן, הוא תמונת הלילה הזה. כפי שבחרתי לזכור אותו".



הצחוק שלך מצחיק אותי/ אמרה הנערה הארוכה לנערה העגולה שצחקה/ מיד חזק יותר, הסמיקה, וחושבת לעצמה/ הרי כולנו שיכורים, וזה בסדר, ואז מה / והעיקר שצוחקים/ זה לילה אחרון.
אני לבד במסעדה המלאה מפה לפה/ אני רק רוח רפאים אני רק צל על הבופה/ וכל שברי הדיבורים סביבי הופכים לערפל/ היו שלום אחים זרים, לכו לאלף עזאזל/ אני שותה לחייכם/ זה לילה אחרון.
דמעות עמדו לי בגרון/ האוטובוס המתגלה מן הרחוב המאוחר/ לא נראה עגום כמו בעבר/ עכשיו אתה נזכר?
אני עוזב מחר בבוקר ואף- פעם לא חוזר/ שוב אל העיר הזאת שכל מה שנתנה לי הוא הסבר/ כיצד ניתן להסתדר בלי אהבה ובלי חבר/ שרק קרעה לי את הלב ואז קראה לי משורר/ ובאמת, אולי זה לא מעט.
אז זה מה שאתה רוצה להיות בעצם, היא אמרה/ דג מאוד גדול בבריכה קטנה?/ אמרה ונעלמה, אל תוך הזיכרון.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. ניסיתי שוב להאזין וואו כל כך משעמם , הקול פשוט השירה פשוטה חסרת עומק, יכולות ווקאליות ועומק רגשי , שלומי שבן אולי וורטואוז על פסנתר כיוצר הוא משעמם וזמר הוא ממש לא .גם הרדיו לא ממש מחבק וגם הקהל לא לפי כמות הצפיות ביוטיוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות