נתחיל מהסוף: "דרים בייבי דרים". זה השיר שהרטיט לבבות במהלך הופעותיו של ברוס ספרינגסטין ב – Wrecking Ball tour. השיר אינו חדש. הוא שייך לצמד הפאנק האלקטרוני Suicide, שהוציא אותו ב-1979. ספרינגסטין. הגרסה של Suicide נגועה בדכדוך. ספרינגסטין טוען את השיר באנרגיות חיוביות שמגיעות מאמונה בטוב.
זוהי מהות האלבום החדש (אלבום אולפן מס. 18 של ספרינגסטין), שנפתח בשיר High Hopes על חיפוש תקווה במקום חסר תקווה. במקור – שיר פולק של טים סקוט מקונל, קאבר של ספרינגסטין לאי.פי שיצא ב-1996, גם הוא המנון ל- Wrecking Ball tour, עוצמתי, כואב אבל אופטימי. הגיטריסט טום מורלו לוקח את ספרינגסטין למקומות הנכונים שלו כרוקר. Harry’s Place, שיר על סמים ושתייה. וגם כאן – יוצא מהחיובי. לא גינוי אלא חוכמת חיים לפיה מגיעים למסקנה, שאתה "מפתח לתיבה בה נעלת את עצמך". מישהו כינה את השיר "פואטיקה ביטניקית".
High Hopes הוא דיוקן של האמן הגדול שאנחנו מכירים, למעשה היבט נוסף על ספרינגסטין, שמאמת את מחדש את עומק האמנות שלו, מורכב מקאברים, חידושים, הקלטות חדשות.
American Skin 41 Shots הוא שיר זעם המתבסס על סיפור אמיתי,לפיו שוטר ירה למוות במהגר בשנת 1999. Just Like Fire Would הוא קאבר רוק ישיר וחזק לשיר של להקת הפאנק האוסטרלית The Saints, שיר העוסק בתשוקה בחיים בדרכים.
Down in the Hole – צליל מכונות תעשייתיות משמש אווירה לשיר העוסק בחיפושי גופה אחרי בהריסות שאחרי אסון. I’m buried to my heart here in this hurt שר ספרינגסטין. מהסאשנים המיוחדים לאלבום The Rising.
Heaven's Wall – זהו הרוקר הגוספלי ששר בהתרגשות ובעוצמה כמטיף. גם This is Your Sword הוא שיר בעל אופי דתי. ספרינגסטין שר על "ימים של נס". The Ghost of Tom Joad (שם אלבומו ה-11) – שיר שבשבילו שווה להגיע לאלבום, גרסה מההופעות האחרונות שלו בליווי טום מורלו, בלדה נוגה שהופכת לרוק עוצמתי. ואם בלדה עצובה שתחלחל מתחת לעור אז The Wall, על Walter Cichon, אייקון רוק מניו-ג'רזי, עירו של ספרינגסטין, אשר הוכרז חייל נעדר בוייטנאם ב- 1968.
טוב שספרינגסטין איתנו. יש לו שורה שאומרת Give me help/Give me strength/Give a soul a night of fearless sleep בשיר המסיים "דרים בייבי דרים", וזה נשמע כהמשך הכי אותנטי שלו, מעניק תחושה שיש על מי להישען בעולם קר ומנוכר.