מהירות האור

אלישע בנאי

הליקון
4/5

לנציג הדור העכשווי של הרוק המקומי יש מה להגיד על מעמדו: "אני קשר, לא חלוץ מרכזי כמו אריק איינשטיין". לרחם על אלישע בנאי? ממש לא. הרוקרים הצעירים עושים קריירה מהעובדה,  שהם לא יהיו גיבורי התרבות הבאים. הם גיבורי האכזבה, כלשונו של אלישע. בזה כוחם האומנותי.
ואגב, יש לו חלוץ לא רע בבית שלא הוזכר בשירים שלו. קוראים לו יובל. אבא יובל בנאי. למה להיתלות באילן כה גבוה (תרתי משמע) כשיש לו ממש במרחק מגע, עץ חסון בעל שורשים טובים. "איינשטיין" נקרא השיר.
מה אנחנו שומעים מאלישע בנאי ושודדיו באי.פי החדש? בריט רוק בעברית. משהו ממחוזות השמונים, (אוריינטציה של הסמית'ס) עם כל המשתמע, גם בקול המקונן-מיוסר משהו. לא רק איינשטיין מככב בשירים, אלא עוד גיבור תרבות מהמאה ה-18, מפתה הנשים הגדול קזנובה, שמשמש את אלישע להכריז על עצמו אינדיבידואליסט בודד שלא רוצה לרקוד איתה, וכדי להמחיש את כוונותיו הוא מאט קצב באמצע השיר, בניואנס מיוחד.
האם נרקוד עם אלישע בנאי ושודדיו? הייתי מנסח זאת כך: בשבעת שירי האלבום התגלו ניצנים מקוריים רעננים של רוק טוב, שיש בהם פוטנציאל להתפתח לרוק לתפארת. אלישע בנאי כותב טקסטים קצת אחרת, חשיבה אחרת, מקורי בשרבוטים.
הוא שר "אני רק רוצה להכות את הברזל החם" בשיר על נושא המיסים שיש לשלם על ההצלחה ( "אני גיבור בלי מסיכה/ אני אביר בלי נסיכה"), ומפרק את הביטוי "להכות על הברזל בעוד חם" ללא סיבה מוצדקת.
אבל במשחקי הלשון של "נוגה מחפשת צדק", עובד אלישע על רבדים לשוניים יפים בתיאור מצוקתה של מי שאינה "צריכה עזרה", ובשיר הקצר "מאך 1" הוא מודה בפניה, כי אינו בנוי לקשר – "אולי כשאת תלכי, זה לא יחסר לי/ החום שלך יודע כמה קר לי", וגם כשמדובר באהבה, הוא מתייחס לסיטואציה שלו במצב מאוזן 30 ס"מ מהקרקע כשבראש הוא מרחף "על פני הקשת בענן".
ב"לא לחשוב" הוא ציני כלפי מי שאיתו, ש"מתלבשת יפה כי יום שישי", אחת שהוא אוהב אותה "עד שהתקליט יגמר" ומאשש מה שנשמע כמעט מוטו בדיסק – עקרות מנטאלית ורגשית ביחסי הבינו-בינה.
ההפקה המוסיקלית של פיטר רוט הכניסה למוסיקה אלמנטים תומכים, מרחיבי יריעה ומלטשים. הצליל הפסיכודלי של "קזנובה", צליל הסיטאר בפתח "מאך 1", ביטלס ב"איינשטיין" וב"לא לחשוב". האלמנטים האקוסטיים בשיר ההרמוני "30 סנטימטר".
אלישע בנאי וארבעים השודדים אינם המשינה הבאה. וטוב שכך. מוסיקלית, לא המציאו משהו "אלטרנטיבי", גם אינם מובילים מהפכה/ פריצת דרך ברוק הישראלי, אבל בכתיבה המיוחדת, ברוק האנרגטי, בנגינה המהוקצעת, יש משהו ראשוני אותנטי.

שירים: קזנובה, הברזל החם, איננשטיין, נוגה מחפשת צדק, מאך 1, 30 סנטמיטר, למה לחשוב.
הלהקה: אלישע בנאי, מתי גלעד, נעם ורדי ואיתמר לוי
הפקה מוסיקלית: פיטר רוט.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. רוצה לתת ספין חיובי.. אני בטוח שאומנים רבים, בטח מהרוק הפחות מתוקשר, בודקים גם באתר הנחמד הזה לביקורות ותגובות.

    אז זה לא שכ..ל מה שאלישע עושה הוא גרוע.
    הבכורה שלהם הייתה כיפית ועם כמה שירים חביבים מאוד.

    אבל אנשים, אומנים, קהל וגם השם ייתברך (המצאה מעולה) תצפו ליותר מהאומנות שלכם. תצפו ליותר.
    https://rateyourmusic.com/list/DavidIs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות