יש אהבה למרחקים קצרים, חזקה, לוהטת, ישירה מאוד. אין לה תאריך תפוגה, אבל חייה עשויים/עלולים להיות קצרים מאוד. מה הלאה? או שהיא מתפוגגת עד אובדן, או שהיא נטענת אנרגיות שונות מאלו שהיו בראשיתה, שורדת למרות המהמורות שבדרך וצוברת עוצמות מחודשות. האהבה הזו היא לא אותה אהבה, אבל היא אהבה, לעיתים גדולה יותר.
גלי עטרי שרה על האהבה הזו, כמו קוראת לעזר שכנגד מכתב של סיכום חיים. מה שהזמן עשה לשניהם. סיכום חיובי ממרום גילה וניסיונה. לא הרבה מתפתח בשיר. אין כאן דרמות. הטון נינוח. ההבעה היא הבעה של השלמה, של ראיה מפוקחת, מלאת כוונה. המוסיקה מינורית, צנועה, כאילו מאופקת, אבל היא מכילה את כל משקל התחושה. העיבוד צנוע כמעט כמו השיר, צלילי גיטרה ספרדית יפהפיים (יחיאל חסון) ואקורד הסיום כמו מתוך יצירה קלאסית. גלי עטרי הכי קרובה לעצמה, לאמת שלה.