אוסף, ממיטב הרוק האמריקאי של שנות ה-70

הקשיבו לאמריקה

הד-ארצי
5/5

הגם שקשה לדבר על גבולות כרונולוגיים ברורים, ממשיכים לחלק את תולדות הרוק לעשורים. שנות השישים ציינו מהפיכות מכל מיני סוגים. מהפכת נעורים. המעבר מפופ נאיבי קליל ומתקתק לרוק מתוחכם, לרוקנ'רול פרוע וחסר עכבות.
בשבעים כבר מדברים על תרבות רוק מבוססת וממוסדת. הסול והפאנק פורחים. הרוק והפולק מתקרבים ונוצרים שידוכים מאוד אורגניים כפיוז'ן בין ג'אז לרוק.
בארה"ב התבסס הרוק האמריקאי בדמות להקות שפנו לקהל קולג'ים, והושמעו הרבה בתחנות ה-FM. האוסף הזה שמתחיל ב"לינרד סקינרד", מלכי הרוק הדרומי, שעושה את "סוויט הום אלאבמה" ווורן זבון ב"וורווולבס אופ לונדון", פראנקי ואלי וארבע העונות ב"דצמבר 1963 (הו, איזה לילה)" – מייצג את המוסיקה האמריקאית של אז.
יגיעו "האחים דובי" שייצגו את הצליל ההיפי של לוס אנג'לס, ,"שיקגו" ("25 או 6ל-4") ששילבו רוק, ג'אז וריתם נ' בלוז, והרכבים יותר סופט כמו "אמריקה" ("סיסטר גולדן הר") ו"בראד" ("איש הגיטרה) וגם קלסיקות כ"פליטווד מאק", ("לך בדרכך שלך") "אדמה נדירה" ("גט רדי") , "ג'פרסון סטארשיפ" ("ג'יין") , "באפלו ספרינגפילד" ("למה שזה שווה") , "גרייטפול דאד" ("שוגר מגנוליה"), "גראנד פאנק ריילרוד" "אנחנו להקה אמריקאית"), "פורינר" ("בלו מורנינג, בלו דיי"), דאריל הול וג'ון הוטס ("פרייבט אייס")
זה אורמ כמעט כול הסגנונות של השבעים, בלוז, רוק-קאונטרי, מטאל, פופ, פוטלק-רוק.
כנוסטלגיקן חסר תקנה, הקשבתי בהתרגשות כמעט לכול טרייק באוסף שנערך בהד-ארצי על-ידי יוסי ברק. ברק עשה עבודה מאוזנת בצירוף כול המייצגים החשובים של אותם ימים וגם הקפיד שהאוזן תתענג על להיטי ענק. נוצר תמהיל נכון, קולח, מייצג ומענג של 17 שירים. קחו את זה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות