avidan4494-b.jpg

אסף אבידן היכל התרבות 2014 Back To The Basics

אסף אבידן נותן שיעור לקהל – מה הם יסודות האמנות שלו, לביייסיק שלו, והוא עושה את זה לבד לבד לבד. .

ההופעה היכל התרבות ת"א
4.5/5

גם אסף אבידן עדיין צוחק על מה שחושבים עליו. שהוא נשמע כמו זמרת, למשל. שהקול האנדרוגיני הזה לא אמיתי. כשאבידן סולו חשוף לבד מול היכל תרבות הומה ואוהד, מתברר יותר כמה אין בזכר הזה בלוף. כן, הצעקה הגברית רבת הכאב, התשוקה הזו יכולה להתפרש גם כנשית. המין לא קובע. הבעת הפגיעות הקונטרה טנורית קובעת. הרזולוציות של הטון מתחדדות בפורמט הבסיסי. מי אמר שקול גברי צריך להישמע גברי.
יש טענה מוכרת, שאומרת שהגוון הזעקתי האחיד שעובר לאורך השירים נשמע כמלודרמה אחת . יש הגיון בטענה הזו. כי זהו אסף אבידן. דרמה אחת גדולה. אלה הם סגנונו, ישותו, אמנותו, שהיא אחת ויחידה במינה.
גיטרה ואלקטרוניקה. בלי מוג'וז. אין הרכב. הוא עם עצמו נטו. אין פה שום כישוף. אחרי צחקוקים מוזרים, פלרטוט מיותר עם הקהל, הוא אפילו מספר/ מגלה מה הביא אותו לכתוב מוסיקה. נו, איך לא: הכל מתחיל מאהבה ושברונה. צלילים מצילים מהאובדן הנפשי לדעת. ההתאהבות הענקית שהחלה כ"אהבה מיתולוגית", להגדרתו, הפכה לאהבה "גיאולוגית". זה אחד הסיפורים שאבידן השחיל בין השירים. הוא מתאר את סוף האהבה כתנועה של לוחות טקטוניים הנעים זה על גבי זה.
אסף אבידן סולו כשנתיים אחרי Different Pulses. הז'קט מורד לטובת גופיה לבנה וכתפיות מכנסיים המכסים חוסן שרירי. הוא בחר מבחר מאלבומיו. גם שירים אחדים שעדיין לא יצאו. הליווי האקוסטי אכן מציג את העוצמות התחושתיות בלי כחל ושרק. נמצא בספירות אחרות, גועש מבפנים, מנסה לכוונן את מוחו המדמיין והקודח לנסח תחושות לב ובטן. מעלה ומוריד טונים, כאלו הנשמה שלו מעבירה פולסים לקול. אבידן שר את הגיגיו בתיאורים מטפוריים קשים, המשקפים התייסרותו של אדם מול עצמו בניסיון לגלות (לגרד) את מהות האהבה.
גם המופע הזה אינו מגדיר אותו. אין לתחמו בז'אנר מסוים. זו המוסיקה שלו. אבל בטח בלוז (המפוחית). חשוב יותר: המוסיקה בפורמט הזה מחוברת יותר לנרטיב הפואטי שלו, מלודית להפליא, מתעטפת באווירה מלנכולית-קודרת ועם זאת מזככת.
בשירים אחדים הוא משתמש בלופים אלקטרוניים, כלי הקשה, קזו ועוד צעצועים כדי להפוך ברגעים מסוימים למעין להקה של איש אחד. מישהו צריך הוכחה נוספת שהוא יוצר מבריק ופרפורמר יחיד בסוגו? בבקשה. האקוסטי הזה עשוי לספק לו עוד ראיה/הדגמה. אין ויכוח. אלו איכויות שאינן תלויות בסגנון, בזמן, בשום דבר, כי הן מעבר לסגנון ולזמן ולכל דבר. ב – Back To The Basics מצליח אסף אבידן לתת שיעור לקהל הגדול בהיכל – מה הם יסודות האמנות שלו. הוא חוזר למקומות האלה, לביייסיק שלו, והוא עושה את זה לבד לבד לבד.

.

שירים: Latest Sin, Gomorrah, Left Behind, Maybe You Are, This Cool The Hangwoman, weak, Bang Bang, I Want You To Die, Different Pulses, Love It Or Leave It, Your Anchor, Her Lies, Reckoning Song
וידיאו: Reckoning Song

Different Pulses  לביקורת האלבום

צילום: מרגלית חרסונסקי



          

אסף אבידן בהיכל התרבות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן