"לאהוב אותך, זו תפילה, שיר האלם, עיני העיוור, הסוד החשוף"
שרה את השיר נמוך, משדרת תשוקה בלי להשתפך, ובשפה הספרדית. השיר "עם כול המילים" מחלחל ויושב על מיתרי הרגש. העיבוד הפונקציונאלי עושה מזה משהו מסעיר.
לאסה דה סלה (שמה המלא) תמשיך בצרפתית. זה נקרא "הגאות". שיר שקט. הקול משדר געגוע. נשבע שהיא הזכירה לי כאן את קורין אלאל. ובשיר השלישי היא מספרת באנגלית סיפור בעיבוד אפרו ג'אזי – "בכול מקום על הכביש". שיר אוטביוגראפי? לפי הביוגרפיה, היא היום קנדית, בתם של שחקנית אמריקנית ושל פרופסור מקסיקני שמלמד בניו-יורק. היא נסעה הרבה על קו ארה"ב-מקסיקו. שלוש השפות קיימות באישיותה, זה לא דאווין. והיא שרה על פיצול הזהויות בשיר הנ"ל, בעיבוד קצבי מדהים.
להקשיב ללאסה – זו חוויה מהסוג האחר. הקול, העיבודים האווירה – מיוחדים, עשירים, מוזרים, מסתוריים. ב"שמי" (My Name) היפהפה, שיר אהבה נואשת בדאון טמפו, לאסה מדהימה בשירה נאראטיבית, נתמכת בעיבוד אמביינט של נגיעות קצב וקלידים, וורלדביט וג'אז ומוסיקה מקסיקנית. היא לא תמתין עוד בשבילו. היא לא תחזור בדרך שהיא כבר עברה. והשירה שלה נקיה באופן כמעט מפתיע. כמה יפה.
אלבום של מסע בתוך עצמה, ניסיונות למגעי אהבה, מנגינות ומילים שמכניסים לחדרה המאוד אישי, קודר וחם, תחושות בכמה שפות. יש משהו שונה כששרים בספרדית, וזה עולם אחר בצרפתית. ובאנגלית, ללאסה יש "פריזמה" לכול שפה. להקשיב לדיסק הזה יום שלם. היא יגדל ויתעצם. לאלבומה המצוין "לה לורונה"
