דיימון אלברן עשה עד היום כמעט הכל כדי להימנע מאלבום סולו. הוא הסולן של "בלר", יש לו 4 אלבומים תחת השם "גורילז", סופרגרופ תחת השם Good, the Bad and the Queen, הוציא שני אי-פיז בשם Democrazy, הלחין לסרטים של מייקל ניימן. כתב אופרות ועוד. אחרי יבול כזה, אך טבעי הוא שהוא ישלים באלבום סולו. ואכן, אלברן השלים. עכשיו מקשיבים לשיר הראשון מהאלבום, ששמו כשם האלבום – "רובוטים של יום יום"
אנחנו רובוטים של יום-יום בטלפונים שלנו
בדרך חזרה הביתה
נראים כמו אבנים ניצבות
שם בחוץ בעצמנו
אנחנו רובוטים של יום יום בשליטה
בתהליכי מכירה
נהיגה במכוניות צמודות
עד שאתה לוחץ על הפעלה מחדש
השיר נפתח בצלילי מיתר חורקים מוזרים, ביט עמום. אלברן שר על הקשר בין טכנולוגיה והאדם העכשווי, כלומר על מציאות שמעקרת את האדם כאדם אנושי. מביט על חברה בחשש ובעצב. המוסיקה תואמת את התחושה. שיר אחד שאינו מעיד על השלם, ואולי לכן מעורר תיאבון להגיע לאלבום.
They didn’t know where they was going but they knew where they was wasn’t it…
We are every day robots on our phones
In the process of getting home
Looking like standing stones
Out there on our own
We’re every day robots in control
In the process of being sold
Driving in adjacent cars
Till you press restart
