Exit Inside

theAngelcy האנג'לסי

הפקה עצמאית
4.5/5

"תינוקי נמצא בצבא הלא מאמינים/ תינוקי נמצא בצבא תוגת אמצע הקיץ". הקול – קולו הייחודי (מר-מתוק-עצוב-תמים-מפוכח) של רותם בר אור. המוסיקה של theAngelcy "האיינג'לסי" – מהסוג האלטרנטיבי שאינו מתחנן להגדרה מדויקת, מעין "ארקייד פייר" מזן מקומי.
We are natural disaster lost hope to ever understand the powers in command here
"אנחנו אסון טבע ללא תקווה להבין את הכוחות השולטים כאן".
פתיחה – מעין שיר מחאה על חוסר תוחלת: שילוב של קינה אישית ושירת רבים, המדגיש את גודל הטרגדיה שבמציאות. תרצו: המנון כל האימהות המקומיות ובעולם.
הרכב ישראלי חדש. אבל לפי המוסיקה הוא כבר אינו גר כאן. שישה נגנים שעושים תמהיל אלטרנטיבי מפתיע ממוחו הקודח של רותם בר אור, מוסיקאי ורסטילי, שמתרגם השפעות לאפיקים מוסיקליים קליטים ומיוחדים-עניינים בשירים שנעים בין פחד ממציאות קטסטרופלית לכמיהה לעולם מלאכי ואהבה אמיתית.
13 שירים שהם ציורים מוסיקליים שאינם מסמנים גבולות של זמן. המיוחדות היא בחוסר האופנתיות. טקסטים שיש בהם תערובת של חלום-דמיון ונגיעות במציאות. מוסיקה שאינה מסמנת קו: תערובת של ישן וחדש, פולק וקלאסי, אלמנט של מוסיקה חסידית, בלוז ורגאיי, ובעיקר מצטיינת בתזמורים לא שגרתיים.
התינוק של השיר הפותח הא מן הסתם הילד של השיר הבא – Freedom Fightres. "לוחמי חופש הרגו את בני היחיד" שיר שנוגע בקטסטרופות של "הצדק המלחמתי". שיר פולק שמספק קונטרסט קצבי (לשיר הקודם) בעיבוד לכלי נשיפה מעץ מלווה במחיאות כפים ושירה דקה שמסתיים בשורה: nobody's soldiers in nobody's land. "חייליו של אף אחד בארץ של אף אחד"…
מכאן עוברים לפרק השמימי והמלאכי של רותם בר אור. Angel Gets High מציג טון מלנכולי המתחנן למגע מלאך ולעלייה לשמיים. People Of The Heavens, הוא שיר מעובד בנוסח טום וייטס.
על אנשים בין שמיים לארץ, בין נורמאליות לאקסצנטריות. מעין קצב אפרו קריבי, המסתיים בשירת רבים.
Some Folks they call you angels/ And some say you are the beast
המלאך של רותם בר אור מופיע גם בדמות Rebel Angel, אנושי ומתלבט – בקול קטן תמים במנגינה צנועה ובעיבוד קצבי דרמטי. רוצח המילים, שמרגיש לעתים חוצן מול חבריו ואלוהיו, מנסה להרוג את הכאב ע"י כמיהה לא לחוש שוב, אבל מתרצה.
הכמיהה לאהבה מולידה את Giant Heart, שיר פולק מנוגן ביוקיליילי העוסק במהותה (של האהבה) ומושר בשני קולות:
"I wish my heart was bigger/It would't get flooded/I wish that I could love you all the time"

גם The Call ("דמעותיי זוהרות בעינייך/ מאותה זוהמה צמחנו/ אני רק רוצה להיות איתך") הוא מסוג המלנכוליה המזוככת, שיר מלודי זורם בנתיב קליט להפליא אליו מצטרפים קולות שירת רבים, שמעניקים לו חגיגיות המנונית. צער כאבו מחלחל ב – Motherlover, עד שהוא הופך בשינוי מפתיע לאפרו קצבי שמח במשחק מילים – "אין סיבה לאהוב אותי/ אהביני ללא סיבה".
קולו ההומה של רותם בר אור מגיע מאזורים של Soul- נשמה גדולה, בניואנס למוסיקה לטינית, כשהוא שר ב – Secret Room, מהשירים היותר מרטיטים באלבום הזה.
"If you want my soul/ Take my body/And if you want my body, take my soul ,take it all"
ולסיום Dreamer, הפסיכולוגיסטי. ניסיון להתנתק מכל התסביכים ולחזור למקומות טובים של אהבה, כי אין מקום אחר ללכת.
המוסיקה של "האנג'לסי" גדלה עליך מהאזנה להאזנה. היא לא אלטרנטיבה פלצנית. אתה מתחבר לזרם מחשבותיו-תחושותיו של המספר (בר אור) וזה נוגע ומגיע, מתענג על המנגינות והתזמורים העשירים. מתיידד איתם. מתאהב בהם.

רותם בר-אור היוצר המרכזי – שירה, יוקיליילי, וגיטרה, אורי מרום – גיטרה חשמלית מלודיקורדיון, מאיה לי רומן – ויולה, ענת פקר – קונטרבס, מעין זמרי ודב רוזן – תופים, הקשה

theAngelcy – Exit Inside

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אחד מאלבומי השנה בארץ, ללא ספק. האיינג'לסי אינם ארקייד פייר (שני הראשונים, הסוחפים יותר), אבל הם עושים את שלהם עם חן וקסם משלהם.

    הכי טובים של השנה האחרונה בישראל……
    רועי פרייליך, שלומי שבן, בוצר החדש.
    אלה, פלוס הרשימה
    של בן שלו המצויין (בהארץ) – תיתן לכם את הטופ שנתי הכי יפה ואמתי.

    מבחינת איכות אלבומים ולא רק שמות אינדי- רות דולורס ?! איזה אלבום מעיייף, היא רק ב"עברית" נתנה אחלה שירים, לא עניין של סאחי, עניין של מה מהנה, מרגש או חריף ומעניין לאוזן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות