Pangaea

הקולקטיב

נענע דיסק
4.5/5

יש להקות מקומיות שאינן חייבות להצהיר על ישראליותן. אין שום סימן זיהוי שיסגיר. המוסיקה שלהן היא א-גיאוגרפית, א-פוליטית. א-סגנונית. אפילו א-זמנית. אם ילחצו על חבריה לדעת מאין הם, שיגידו שהם מפאן-גיאה, אותה יבשת-על תיאורטית אשר התפרקה לפני כ-200 מיליון שנה ויצרה את 7 היבשות הקיימות היום על פני כדור הארץ.
Pangaea. אלבום חדש של הקולקטיב. שבעה חברים שהתגוררו פעם בדירת חדר וחצי בלונדון, תרים אחרי הזדמנות לממש חלומות מוסיקליים. הראשון Onwards בהפקת כריס שואו התממש ב-2011. הביקורת הבינלאומית חיבקה, והחבורה הגיעה עד פסטיבל גלסטונברי. גם כותב שורות אלו ממשיך את מגמת החיבוק.
גם בביקורת על האלבום ראשון שלה התחמקתי מהגדרות. פיוז'ן של פולק, פופ, רוק, ג'אז? עזבו. זה סתמי וכללי. "הקולקטיב" הוא עולם מוסיקלי שמבקש להתנער מהגדרה. ראייה שונה של החיים, לעיתים סוריאליסטית. ממזגת האתוס של העבר עם העולם המודרני. האלבום הוא תערובת של מרקמים מוסיקליים בדרך כלל קליטים, הקולות קודרים-שמיימיים בין פט שופ בויז לרדיוהד.
כל שיר הוא חלק משלם. מרגיש מחובר. נדמה לי שעידן רבינוביץ' עצמו הבהיר כי האלבום ממצה אמונה, שדברים חייבים להתפרק ולהתנפץ על מנת להתחבר שוב.
הקולות השמימיים של OTM מכניסים לאווירת רוח רפאים, רקע לשברון הלב: you and I won’t reconcile – "את ואני לא נתפייס"
וגם: You'll Never Watch Me Die/ Over the Tears I row/ Over The mountains I Go.
Breakaway שובר את התבנית ה"מרגיעה" של הפתיחה, קצב שטוען את המילים בתחושת הלב. שיר שאומר "הלב פועם מהר יותר מהמראות הזוהרים מול עיניך".
Happiest Of All Memorial Days שומר לאורכו על צליל מינורי-אינטימי-אפלולי. שיר כמיהה להישאר במקום שמוגדר בזיכרון כטוב. הילד שלעולם אינו גדל. אורות ניאון שלעולם אינם דועכים. להתעורר לתהלוכות. חזרה למקום חם. הצלילים (הקולות הגבוהים) מצליחים לתמצת את הנרטיב ואת התחושה המסוימים, הקצב מייצר מתח. העיבוד מעצים את אושר הזיכרון. יופי טהור.
Custom עוסק בעיתוי של "חדשות רעות" על פס קול קליט וטון קודר המעלה על הכביש הראשי.
"חדשות רעות כשאתה הכי פחות מצפה להן / לא צריך לנהוג במכונית" – על אדם שמנסה לשמור על קור רוחו בשולי הכביש. הזמר מזכיר לנו כי "יש עדיין דרך ארוכה למטה", תזכורת בוטה כי, לפעמים, חיים אינם מציעים סוף טוב.
סהרוריות סוראליסטית אופפת את Beating Heart Cadaver (אדם מת לפי החוק וההגדרה הרפואית, אבל מחובר למכונת הנשמה רפואית. זה יהיה לשמור על האיברים בגוף המת) – גם בצליל המיוחד.
צליל אוריינטאל-אלקטרוני עובר לאורך השיר הביזארי Can’t. השירה כמעט מלוחשת, הצלילים מייצרים אווירה של סרט מתח כשהמוסיקה זורמת ונעצרת. "אני יכול לבלות כל לילה כשאני חושב עליך/ להתעורר במיטה ריקה – לאן היא הלכה/ ארדוף אותך ואשסף את גרונך"….
Had It Once, חשבון-סיכום מערכת יחסים המסתיים ב –You Go Now I'll Never Let , מציג עוד צורה מוסיקלית המייצרת כביכול ניגודיות סגנונית, ועדיין היא שייכת לאותו גוף בתזמור, בקולות, בקצב ובמלודיה. כנ"ל – We Never, הקצבי הנשמע כמו ספיריצ'ואל אפרו-אמריקני בקולות הרקע.
האלבום מסתיים בצלילי אווירה מופלאים, שאינם מעידים על הפי אנד:
After You Finish Lying About Things You'll Never Regret/ Call Her And Beg Her To Call Off The Wedding/Take Back Your Loving Instead// Put it In a safe Lock It For A Long Long Time
"אחרי שתסיים לשקר על דברים שלעולם לא תתחרט עליהם/ התקשר אלה ובקש ממנה לבטל החתונה/ נעל את זה בכספת לזמן ארוך".
אעז ואומר: Pangaea הא אלבום הרוק האלטרנטיבי המשובח ביותר שיצא מכאן אי פעם. "הקולקטיב" הוא גוף יצירתי מפתיע, קולקטיבי מאוד, הזוי עד סוריאליסטי בטקסטים, אמוציונאלי, עשיר ברבדים של צלילים, שמצליח לחבר מילים ומוסיקה ליצירה אחת, עתירת צבעים, שואבת מהעבר ופניה לעתיד.

1. OTM
2. Breakapart
3. Happiest of All Memorial Days
4. FiNE
5. At Least
6. Custom
7. Beating Heart Cadavers
8. I Can't
9. Had It Once
10. Pancakes
11. We Never

12. Lock It

Acollective – Pangaea

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אולי. אבל אתם שומעים דירהאנטר או טיוי על הרדיו פה ?? יש תעוזה מוזיקלית לא רעה.
    אבל רק התחרעות על הגיטרות וקצב זה לא מספיק ולא מגוון כמו שנדמה. לכם. פריירים.

  2. אתה יכול לומר שאינך אוהב את השירים למרות שאני והרבה אחרים לא יסכימו איתך אבל להגיד שהחברה הללו לא עשו שיעורים זה הדבר הכי הזוי ובלתי מחובר שקראתי. בתור אחד שמכיר אותם היטב אני יכול להעיד שכנראה אין הרבה בעולם שעשו כלכך הרבה ״שיכורים״ כמוהם. והדבר בולט, נשמע ומקבל הבנה בעולם ( על glastenbury שמעת?).

  3. אחי, אם יש דבר שבטוח אי אפשר לומר על הלהקה הזאת זה שהיא לא עשתה שיעורי בית.
    אני לא יודע על מה אתה מדבר אבל כל מה שהם עושים נשמע כמו שום דבר שנעשה פה איפעם.

  4. אלו ה 5 כוכבים הבעייתיים באתר זה.
    אלבום שמלבד היותו קצת שונה ו"מעז" אין לו תכונות.
    לא מרגש, לא מעניין, לא ייחודי לעומת אלפים מעולים בהרבה מאנגליה.

    כאילו אלטרנטיבי, מלהקה ששומעים באוזן שלא עשתה שיעורי בית מעולם ולא שמעה קצת דירהאנטר, אינטרפול,
    Xiu Xiu, Mars Volta, Supersilent, TV On The Radio,
    או דברים מהעבר מלבד זפלין המעיייייפים, כמו ג'וי דיביג'יון, פלויד של האלבום השני..

    פה מה כן, רענן וגם מרגש, מסעיר באמת
    https://rateyourmusic.com/list/DavidIs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות