הבנאדם לא יכול בלעדיה. על הפתיחה רובין ת'יק מקונן:
I'll never make it without your love
Can't enough of you baby
I'll never make it without your love
השיר עטוף במלנכוליות דקה, ליווי גיטרה ספרדית משדרג. תחזיקו מעמד 6 דקות. אולי ישכנע אותה לחזור. (טורי הרכילויות: הזוג נפרד בפברואר השנה)  רובין ת'יק, זמר הסול כחול העין, משכנע כאן שהוא עדיין מאוהב.
Get Her Back הבא אחריו ממשיך את קו העצב על הפרידה. זהו השיר שת'יק חשף בטקס פרסי הבילבורד 2014. הקו הרומנטי של הפתיחה נשמר. סול מיוסיק במיטב המסורת. אבל המבחן אינו בשניים הראשונים, אלא ב-12 שבאים אחריהם. לא הפריז? גם Still Madly Crazy ממשיך את הקו האמוציונאלי נוגה. ב – Lock The Door, משתחרר ת'יק ממלנכולית העזיבה העמוקה כדי לעבור לשיר סול מלווה בקולות נשים, אבל עדיין הוא בסיפור הנטישה: "היא רצתה יותר … היא נעלה את הדלת ושברה את המפתח…"
מצד אחר הוא חוגג על Something Bad, שיר קצבי שמעקר את התחושה הרומנטית הקשה העוברת בבלדות הנטישה, וגם מנסה להיות ג'יימס בראון ב – Living In New York City, שיר שנשמע לחלוטין מחוץ לקונטקסט של האלבום.
Blurred Lines הציב לת'יק רף גבוה. הוא מנסה לעבור אותו באמצעות אלבום גירושין מ – Paula Patton. הבנאדם מדוכא, מלא ייסורים עצמיים. מתחנן לאהבה. את מי זה צריך לעניין? 
מוסיקלית, ת'יק מגיע לאזורי ריתם נ' בלוז מסורתיים ללא רגשי נחיתות. Love Can Grow Back מציב אותו קרוב לריי צ'ארלס. Black Tar Cloud הוא שיר גוספל במיטב מסורת העיבוד הקולי. מצד אחר אלו בלדות סנטימנטליות משכנעות כ – Still Madly Crazy ו – Forever Love.