שבעה אנשים עושים מוסיקה שאינה זקוקה להגדרה. מישהו כתב שמה שמפריע אצל הקולקטיב – שאין בהם קמצוץ ישראליות. לפחות טיפת מידל איסט בלוז. ישראליות היא מטבע עובר לסוחר בימי מלחמות, וזה הרי הזמן. אני אוהב את להקת הקולקטיב בזכות מה שהיא, למרות הגאווה הלוקאלית המתפשטת בארצנו.
שבעה אנשים מתרגמים שני אלבומים באנגלית להופעת רוק, שבמהות אינה גרה פה. היא קיבלה היתר להסתובב בעולם בלי שתווית כחול לבן תודבק לגיטרות של חבריה. הקולקטיב חזרו אחרי חודש וחצי של בלגן מקומי, וגילו להפתעתם שבמידל איסט יש חיים, ושהם סולד אאוט. זה לא בגלל הפסקת האש. תאשימו את עידן רבינוביץ ורועי ריק ושות'. הרוויחו ביושר.
עד עכשיו גיליתי את התלכיד המוסיקלי הורסטילי המרתק מהאלבומים Onwards ו – Pangaea. הבמה היא הארה מחודשת. לא בדיוק אותו צליל, לא בדיוק אותה הנאה, אבל הפיצוי הוא בגרוב, ביכולת להעניק לשירי האולפן עוצמות בימתיות.
הם פתחו ב – OTM על משבר יחסים. בהמשך יגיעו 18 שירים, חציים מהאלבום החדש. הדיסקים הגיעו למרחב הדחוס של הבארבי ברבדים של צלילים, בחיבור של מילים ומוסיקה בצליל עתיר צבעים.
שירים בראייה שונה של החיים, לעיתים סוריאליסטית. ממזגת האתוס של העבר עם העולם המודרני. קצב שטוען את המילים בתחושת הלב. ניגודיות מוסיקלית שהיא מהות אינטגרטיבית של חלקים רבים המייצרים את השלם.
מעבר להגדרות הלא הכי חשובות – יש כאן, להקה שעושה מוסיקה יצירתית מהוקצעת החל בשירים הכתובים מצוין, שיר אחרי שיר, בעיבודים מגוונים, בשירה מצוינת של עידן ורועי, בשימוש אפקטיבי בכלים כולל מפוחית פה.
המופע תופס תאוצה, לוחצים על דוושת הגרוב ונכנסים ל – Whisky Eyes. מהבמה זרקו מקלות זוהרים צבעוניים הקולקטיב רוצים חגיגה. תרצו – כל האמצעים מקדשים את המטרה. הקהל משתף פעולה. זה מצטלם יפה בחושך.
כתבתי על Pangaea שהוא אלבום הרוק האלטרנטיבי המשובח ביותר שיצא מכאן אי פעם. אני לוקח את הסופרלטיב הזה גם להופעה.
OTM, We Never, Had It Once, Better Man, Break Apart, Turn to Cry, Lock It , Custom, Stolen Goods, I Cant, 7 Year Stitch, Pancakes, Fine, Whisky Eyes, Happiest of All Memorial Days , Beating Heart Cadavers , At Least, Simon Says
עידן רבינוביץ' (סולן), רועי ריק (סולן) עמנואל סלונים, דניאל שהם, יוסי מזרחי, רועי רבינוביץ' נדב לוזיה
צילום: מרגלית חרסונסקי
על Onwards
וידיאו 1: Happiest of All Memorial Days
OTM,We Never,Whiskey Eyes
