שיר ראשון של דיוויד בואי אחרי האלבום The Next Day שיצא ב-2013, ואיזו הפתעה: עיבוד ג'אז עם התזמורת של מריה שניידר, שישתלב באוסף החדש שלו – Nothing Has Changed. השיר אינו מתחבר עם יצירות קודמות של בואי, ולמישהו הוא הזכיר יותר את הסגנון האטונלי של טים באקלי מסוף השישים.
השיר נפתח בצליל תזמורתי שבו בולטים כלי נשיפה, בהמשך יצטרפו לתזמור כלי הקשה. בואי בקולו הגבוה, מנסה במאמץ ניכר לחבור לתזמור כדי לספר את סיפורה של סו. זהו תזמור שאינו "מתיידד" עם המאזין. הוא נשמע יותר כאקספרימנט אוונגרדי של בואי מאשר שיר קונבנציונאלי. מעריציו המושבעים לא יבינו מאיפה זה בא להם, והאם זה מעיד משהו על מגמותיו של בואי בעתיד. אופרת רוק חדשה? מכל מקום – בואי אינו חושש לעשות מה-בראש.
Sue, I got the job/ We’ll buy the house/ You’ll need to rest/ But now we’ll make it
Sue, the clinic called/ The x-ray’s fine/ I brought you home/ I just said home
Sue, you said you wanted writ/“Sue the virgin” on your stone/ For your grave
Why too dark to speak the words?/ For I know that you have a son/ Oh, folly, Sue
Ride the train I’m far from home/ In a season of crime none need atone/ I kissed your face
Sue, I pushed you down beneath the weeds/ Endless faith in hopeless deeds/ I kissed your face/ I touched your face/ Sue, Good-bye
Sue, I found your note/ That you wrote last night/ It can’t be right/ You went with him
Sue, I never dreamed/ I’m such a fool/ Right from the start/ You went with that clown
