שיקו בוארקה דה הולנדה פותח את אוסף העשרים ב"א באנדה" וממשיך ב"סונו דה אום קרנבל" המוכר כ"קרנבל דיזנגוף". הגם שבוארקה קרוב לאוזן הישראלית לפחות כמו קרלוס ג'ובים.
רוב השירים כאן אינם מוכרים. הוא לקח אלמנטים של סמבה והשתמש בהם כדי ליצור סגנון משלו, אלגנטי מאוד, מושר בטונים חמים, פרייזינג נהדר. יוצא לו הכי טבעי. אוסף מבחר משיריו מה-60 וה-70. סמבה ובוסה נובה כ"קרולינה". רמת סאונד – ככה, אבל השירים, ההבעה והעיבודים הם תמצית היופי של המוסיקה הברזילאית.
* שיקו בוארקה מראשוני הכוכבים של ה– MPB והפופ הברזילאי, יליד 1944, ריו דה ז'ניירו. בזמנו – הייה ממתנגדי המהפכה של אמני הטרופיקליה בשנות השישים (קייטנו ולוזו, ג'ילברטו ג'יל) ואמנם בסגנונו הייחודי נשמע שמרני לעומת הטרופיקליסטים ב -1971 הקליט אלבום ששבר את הבוסה נובה וציין נקודת מפנה בהתפתחות שלו, גם תוכנית כשהחל לכתוב שירי מחאה חריפים נגד המשטר. יותר משני שליש מהחומר שכתב נדחה ע"י הצנזורה הממשלתית.
בוארקה התפרסם גם בזכות כתיבת שירים לסרטים כשהמפורסם שבהם הוא O Que Sera לסרט דונה פלור נשואה לשניים. כמעט לאורך כל הקריירה נאבק בין מוסיקה של פופ וכוכבות ובין הגשמת האמנות שלו.
שיקו בוארקה – Sonho De Um Carnaval
