Black Messiah

ד'אנגלו

אן.אם.סי
4.5/5

היכונו לביאת המשיח השחור. ד'אנגלו, שם מקורי – מייקל יוג'ין ארצ'ר, טוען שלא מדובר בו. אלא – "כל אחד מאיתנו צריך לשאוף להיות משיח שחור". אחרי הקשבה לאלבום, אני מאשר: ד'אנגלו שואף. אפילו מרגיש משהו.
מי האמין שגאון הריתם נ' בלוז הזה עדיין קיים. על ד'אנגלו אומרים כי המציא מחדש את הסול באלבומו השני Voodoo שיצא בשנת 2000. אחר כך – שקט. דיברו על סמים, שתייה, תאונות, שיקום. היה חשש שלא יחזור עוד למוסיקה. עכשיו הוא ממשיך להמציא.
עבד על האלבום השלישי 15 שנה. שווה להקשיב לקול, לצלילים, להרמוניות. זה ריתם נ' בלוז ספוג בגוספל, נוגע בהיפ הופ, פאנקי (צליל הבס של פינו פלדינו) , עטוף בסול. deep Soul music. תזמון ממוצע – 5 דקות שיר. לוקח ת'הזמן.
תימטית האלבום מגוון: האישי, הרוחני, הרומנטי, החברתי. ד'אנג'לו חוזר גם לנושאים חברתיים טיפוסיים שחזרו לכותרות כמו אפלית השחור. The Charade הוא שיר שמגיע בזמן על רקע המהומות בעקבות של צעיר שנורה ע"י שוטר בפרגוסון. ד'אנגלו אינו מטיף. הוא שר כאב.
בשיר Back to the Future  Part I, מזמר ד'אנג'לו: I been wondering if I ever can again/So if you’re wondering about the shape I’m in/I hope it ain’t my abdomen that you’re referring to סוג של בדיחה על הקאמבק שלו. אבל קודם כל האמת שלו: אני קודם מוסיקאי, לא סטאר, ואחרי כל שנות ההיעדרות הבעייתיות שלו, Black Messiah מאשר את האבחנה. מחזיר למסורת המזוקקת של המוסיקה השחורה וממשיך אותה. לא משיח שקר.

1. Ain't That Easy
2. 1000 Deaths
3. The Charade
4. Sugah Daddy
5. Really Love
6. Back to the Future  Part I
7. Till It's Done Tutu
8. Prayer
9. Betray My Heart
10. The Door
11. Back to the Future Part II
12. Another Life

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. כגודל השרירים, גודל האכזבה
    דיסק פשוט כבד ויומרני.
    לא משיח שחור ולא נעליים, מקסימום חמור, שחור.

  2. להוציא את הרפרנס הגזעני-מיותר, ליאור צודק.
    אלבום יומרני וחסר יכולת להסב הנאה. גם לשכמותינו אוהבי האיכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות