אילו הייתי מתבקש לענות של מי הלחן, הייתי נכשל ב– עידן רייכל. האם זה ייאמר לזכותו של נתן גושן? בשורה התחתונה, גם אם יש כאן השפעה מודעת, גושן כתב שיר נוגה שמצליח לשדר את התחושה. הוא מספר את הסיפור מפיה של מי שחשה תחושות סערה וקור בתוך ביתה ומבקשת לדעת אפילו "אמת סדוקה" מפי מי שהשקט בעינו מצליח "להעביר את הכאב" ועדין הקול שאומר לה "להתחיל הכל מהתחלה" – חזק יותר.
זה יכולתו של גושן –לחדור לעומק המצוקה של מי שחשה בסערה המתחוללת ולשיר בתחושה של הזדהות  וחמלה. הקצב והעיבוד האקוסטי נעים על נתיב מיינסטרים שתואם את רוח השיר. אין אצל גושן סערות סגנוניות, אבל מבחינת האוריינטציה המוסיקלית הוא מכוון כאן לנתיב מיינסטרי קצת אחר ממה שהכרנו אצלו.

קור, כזה שאוהבים ואדמה רכה/ לנוח מהיום הזה חצי דקה/ בוא, ספר לי משהו, ספר אמת סדוקה,
זה לא כל כך חשוב לי כשאני איתך.
כי מסתובבת סערה/ בתוך ביתי, בכלל מבלי ששמתי לב/ והשברים נופלים עדיין/ רק השקט בעינייך מעביר את הכאב.
קול, כזה שלוחשים בתוך אמת גדולה,/ קורא לי להתחיל הכל מהתחלה./ סוד, כזה שמספרים מילה אחר מילה,/ בוא ותתקרב ואספר לך.
שמסתובבת סערה,/ בתוך ביתי, בכלל מבלי ששמתי לב./ והשברים נופלים עדיין,/ רק השקט בעינייך מעביר את הכאב.