כל הזמן הזה

סטינג

4/5

בערב ה-11 בספטמבר, באולם קטן ופסטורלי בטוסקנה, שעות אחרי התקפת הטרור על ניו-יורק והתמוטטות "התאומים", כינס סטינג קהל מצומצם של חברים ומעריצים כדי להקליט אלבום בהופעה חיה. אסון התאומים קרה ממש באותו יום.כך הפכה הקלטת האלבום  שנועדה לסכם תקופה ביצירתו, לערב הספד נוגה.
רואים לו את החרדה בפנים, כשהוא עולה לבמה.
"זה היה אמור להיות ארוע משמח הערב", אומר סטינג לקהל, "אבל בגלל הארועים המחרידים, זה לא יכול להיות ארוע משמח. אני כועס, אני מבולבל, אני פוחד"
ועל רקע האווירה הזו, מקבלים את המיטב של סטינג ואת סטינג במיטבו, אסופה של פוליס ומבחר מאלבומי הסולו שלו מ"שביר", דרך "כשאנחנו רוקדים", "אל תעמדי קרוב אלי" "מאד אבאוט יו" בעיבוד לדרבוקה, "מון אובר בורבון סטריט", "רוקסיין", "כל נשימה".
הידיעה על האסון הגיעה לטוסקנה, כאשר סטינג וצוותו סיימו את ההכנות האחרונות לקראת הקונצרט. לסטינג ולאשתו התברר כי איבדו חברים באסון. לרגעים היתה מחשבה לבטל את המופע, אבל סטינג החליט לא לאכזב את המוזמנים, עלה לבמה ופתח ב"שביר", לזכר קורבנות האסון.
כבר ב"שביר" מסתמנת מגמת הערב: עדינות בעיבוד, בהרמוניה, בביצוע. פסנתר שנוגע, צ'לו שמלטף, חצוצרה שמכניסה לאווירה, מקהלה שמזמרת חרישית. סטינג מתרחק מטרנדים. הוא מעדיף העיבוד הנכון, אוריינטציית ג'אז או קלאסי וביצוע תחושתי שתואם את האווירה הקשה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן