די לשמוע זמרת כמו זיזי פוסי כדי להבין שיש ממשיכים לג'ובים, ג'ואאו ג'ילברטו, אסטרוד ג'ילברטו ואליס רג'ינה. תרשמו: ביאטריז אזיוודו, וניה בוסטוז, סילביה פטרישה, ג'ורג' אראג'או, ויסנטה ברטו, ג'וני אלף. אפשר להמשיך. השמות לא יגידו הרבה, אבל ה-16 ביצועים מראים שהמסורת אכן מנצחת. יש לברזיל נבחרת נהדרת של זמרי בוסה, ולא מדובר במהפכה אלא בהמשכיות, על כל הסממנים המאפינים מג'אז ועד פולקלור. יש משהו יפה בצניעות של זמרי הבוסה, במלודיה האותנטית, ביופי הפיוטי.
