אני יוצא מהנחה שהכל באוסף הוא "אין דה מיקס" ולא "אאוט". טחינת הצלילים הופכת את המוצר כפול-הדיסק הכחול-לבן של אבי ניסים וליאור פרלמוטר לטראנס של הכפר הגלובאלי. האלבום מסכם עשור, 22 קטעים, תמצית המיקסוס האקלטרוני המהוקצע שכל הילולת חוף, וילה בהרצליה פיתוח או גואה תאמץ בחיבוק קצבי בתוספות כאלה ואחרות. סך הכל משעמם להאזין סתם ככה: שמעת קטע אחד, שמעת הכל. אבי וליאור הם גאוני מניפולציית הצליל. כשרון טכנולוגי? גם זו משהו כשמדובר בתוצרת הארץ.
