נקמת הטרקטור" – "מטבח אקוסטי", מופע אנפלאגד אבי בללי – שירה, בס. גרין – קלידים, אופיר ליבוביץ' – גיטרה, אבי ברק – תופים. מועדון קמלוט, רח' שלום עליכם בת"א.

אין ספק שהרוק המקומי לא היה מה שהוא ללא נקמת הטרקטור, ללא בללי, ללא גרין, ללא ליבוביץ. את הגירסה האקוסטית לשירים שלהם אני אוהב פחות מהמופע החשמלי, לא מדובר בסתם מופע אנפלאגד אופנתי, אלא בנסיון לממש רעיון שיש בו אלמנטים נסיוניים, בנגינת כלים מיוחדים. הם מתחברים נכון עם קדרות, אבל לא תמיד מצליחים להעביר אותה. משהו מתפספס בדרך אל הקהל, ובאנפלאגד זה מורגש יותר, כאשר לטון העמוק של הסולן בללי לא תמיד מתלווה ערך מוסף אנרגתי. עם זאת, נדמה לי שהכל תלוי על איזה מופע נופלים. כששמעתי את הדיסק של הופעה חיה אחרת, הכל נשמע אחרת, כולל אבי בללי. 

חזרתי לשמוע לפני כן את המטבח האקוסטי בדיסק, ואני חייב להודות: עולמות אחרים. סוף-סוף לא הסאונדמן הוא שדופק להם את העסק. שומעים פסנתר ושומעים גיטרה אקוסטית וויולה וכלי הקשה. ושומעים זמר מעולה ודיסק של קונצרט אווירה.
יחי ההבדל הלא קטן: המופע החי של נקמת הטרקטור הוקלט בפני קהל בתוך אולפני "נויז" במאי השנה, וכל השבחים מגיעים לטכנאי אודי קומראן, שעשה עבודה מעולה. לצליל אקוסטי מסתבר צריכים אקוסטיקה מתאימה ומכשור הקלטה מעולה. אין בכלל מה להשוות בין זה לבין מה שאוזני שמעו בקמלוט.
עוד משהו: אלמנט העיבוד, שמהווה פונקציה דומיננטית כמו ב"מתנתקת" (אפקטים, פידבק ומעבר למיתרים) בולט בדיסק, והמושג "מטבח אקוסטי" מקבל ית משמעות, ולא רק בקטע הזה, שהנפח שלו מאוד אפקטיבי ליצירת תבשיל סאונד מענג.
גם בהמשך, התחושה היא שרוב הרפרטואר של הלהקה המצוינת הזו מקבל ערך מוסף בהקלטה הזו.
וזהו גם אבי בללי, הזמר הייחודי. הביצוע שלו ל"שקט" הוא תמצית העוצמה הפנימית שיכול זמר להפיק ממיתריו. "למה לכלוא עצמנו" הוא ריטואל מדהים של קול וצליל אפוקליפטי. יש מה לשמוע מהחבורה הבלעדית המצוינת הזו בדיסק החדש, תוסיפו קמצוץ אוריינטאל, קצב אפרו מיוחד. יש עומק. יש מה לשמוע. .