פאסאג'רו

ג'יפסי קינגס

סוני, אן.אם.סי
4/5

ה"פואבלוס" וה"צ'אן צ'אן" הלוהטים מראים שהגיפסי קינגס לא משעממים את עצמם גם אחרי 20 שנות מלכות של רומבות פלמנקו קצביות ולוהטות. תריסר שירים של קולות גבריים, המצהילים את הרמקולים במערכת המוסיקה שלי. האמת היא שכמעט כל דיסק חדש של הג'יפסי קינגס הוא אירוע מאז 1987 אז עשו את הפריצה הגדולה שלהם עם להיט כל הזמנים "במבולאו". מדובר בשתי קבוצות של אחים שמכרו עד היום 18 ימליוני אלבומים.

 "פאסאג'רו" ("פאסננג'רס" – נוסעים) הוא ההמשך לאלבום ה- Roots של 2004, אלבום אקוסטי שחזר לשורשי הרומבה פלמנקו. כאן זה יותר הג'יפסי קינגס הנוודים של אזורי דרום צרפת סגנון שנע בין פלמנקו שורשי, מוסיקה קובנית, משהו ג'אזי., דאב-רגאיי. ארבעה זמרים סוליסטים מאפשרים לחבורה הזו להתפרש על פני סגנונות שונים, ועדין הבסיס הבולט הוא הפריטה הוירטואוזית הקצבית. שירים של תשוקה, שירים על נשים. גם עיבודים יפים לגיטרות כמו הקטע Canastero שיכול לשמש רקדנית פלמנקו לריקוד חושני. עדיין הם מייצגים את הדיאלקט הזה הג'יטאני, הצועני מדרום צרפת, הרומבה פלמנקואי התוסס. בזה הם הכי טובים. והבחירה שלי היא במס. 7 Donde Esta Mi Amour (ראה דגימה למטה)

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות